ואני עייפההההההההההההההההה

לא יודעת מה היה ביומיים האלה שכל כך עייף אותי, אולי זה פשוט היה יוסי, אבל אני ממש הרוגההההההה

בכל מקרה הבגרות עברה בשלום. אני מקווה. עדיין אין ציון.

לצערינו הרע ומר נתקלנו בשני בוחנים כבדים, והיינו הנבחנים הראשונים על הבוקר. חוף עוד פיהקה, אני עוד הייתי קצת מסוחררת ואורן היה די רדום. מזל שגם הבוחנים היו.

הדגם לא עבד לגמרי, המצגת הייתה צולעת (הכנו אותה רק יום לפני!), ואנחנו, כמובן, פטפטנו ושיעממנו את עצמנו ואת הבוחנים.

אבל זה נגמר.

בדרך חזרה האוטובוס כנראה לא היה אטום לגמרי (למרות שכל החלונות היו סגורים), ולמרות שבחוץ הגשם הפסיק מזמן, עדיין טפטפו עלינו טיפות ממקומות לא מזוהים באוטובוס. כל הנוחרים התעוררו בבהלה מטיפה קטנה שנפלה עליהם.

אחח האיכות.

אני רק מוכרחה לומר שהאוכל היה קצת לא אכיל, למרות שהוא היה יכול להיות טעים. לא יכולתי לאכול עוף נורמלי בלי לנגוס פתאום באיזה עצם/סחוס/גיד ושאר רקמות גוף למיניהן. ואל תשאלו מה עשיתי עם האוכל הלעוס שלא בלעתי.

לקינוח נתנו לנו גרבר (כן, גרבר) בטעם תפוח. ~לא נגענו~.

הגרוע ביותר היה הפירה, שלעניות דעתי הכנה לקחו הרבה מנות חמות של פירה ופשוט שפכו לתוך המגש. הוא היה טפל, מימי ודביק. בושה לפירה.

מה שכן, היה נחמד לישון באותו חדר עם חוף ושירן. שירן לא הרגישה טוב, אז היא כמעט לקחה כדור אדוויל, אותו כדור שהציל אותי בטיול השנתי ממוות מכאבים אבל בדרך גם  מיסטל אותי לגמרי. המלצתי לה להימנע, כדי לא להיות מסטולה לגמרי בזמן הבחינה.

היא לא לקחה ובסוף התגברה יפה.

הדבר הכי בולט שהיה ביומיים האלה הוא החנונים של המגמה המדעית הנדסית של רשת אורט. באו מבתי ספר של רשת אורט מכל הארץ, וכולם - חנונים מצויים!

טוב, כאילו שאנחנו לא נראים חנונים.

הכי הדהימה אותי ילדה אחת מאורט סינגאלובסקי (המפורסם) בשם אלינור. היא קצת הזכירה לי ציפור קטנה, כי היא ילדונת רזה ביותר, עם קול גבוה ושברירי ואף מחודד שמזכיר מקור של ציפור. ראיתי אותה גם במחנה בשנה שעברה, וזכרתי אותה לפי הפזילה המוגזמת.

ולא, לא שאלתי אותה אם היא מכירה את עידן גינזבורג, אנדריי.

ראיתי את הפרוייקט של הילדה הזאת, מן חוברת עבה שהיא בערך פי 3 מהפרוייקט המסכן שלנו, ואת כל הגרפים והתרשימים והסיכומים וזה פשוט היה עצוב!

די למשקיענות!

תמצאי לעצמך חיים!

תוציאי את האף מהמחברות ותחייכי טיפה!

טיפונת!

זו ההתאמה המושלמת להגדרה "פרפקציוניסטית". אני מרחמת עליה. לומדת ולומדת ולומדת ומסבכת את עצמה בכל מיני נושאים שהיא בכלל לא אמורה לדעת, וכל זה בשביל מה? בשביל להתבלבל אחר כך מול הבוחנים ולקבל ציון נמוך.

אחח. ככה הם חיי החנון.

כולנו קצת חנונים.

אה, וגיליתי שמישהי מהבצפר שלי לסבית.

אפשר לגלות הרבה דברים בטיולים ומחנאות וכו'.

מפחיד עד כמה שזה נכון.

ביי.