מכיוון ששירונת שלי מתגייסת בעוד יומיים בלבד לצבא הקר והאכזרי, והרגשתי שלא אמרתי עדיין כל מה שהיה לי להגיד, אני מקדישה לה את המילים, החוויות והזכרונות הבאים:
שירן, זוכרת שכשהגעתי חדשה בכיתה ח' לא הכרתי אף אחד חוץ ממך? ואת לקחת אותי תחת חסותך ותראי מה יצא ממני :)
ואיך שהתעקשתי לשבת בשולחן הכי קדמי, זה שצמוד לשולחן של המורה, והכרחתי אותך לשבת איתי שם?
ואז תמיד כשאדוארד היה קורא שמות הוא היה אומר "שירן ונעמה למה אתן צוחקות....." וצוחק
וזוכרת איך סיפרתי לך את כל הסודות שלי וספרנו דברים (בעזרת קווים על השולחן)? ושתמיד כתבתי לך פתקים ובהתחלה סירבת לשתף פעולה אבל בסוף נכנעת וכולנו הסכמנו שהידרדרת.
באיזשהו שלב בכיתה ט' המורים התחילו להעיר לך באמצע השיעור! לא יאומן!
ותמיד כשהיית באה בבוקר הייתי מריחה אותך ואומרת: "יאאא, יש לך את הריח של תחילת שנה...."
והיית עושה לי צמות בהפסקות! ובגלל שהיה לי כיף אז הייתי אומרת לך, תפרקי זה לא יצא טוב, תעשי חדש :)
וכשהבנים היו משחקים כדורגל בכיתה היית אומרת לי לשבת לפנייך, כדי שאם הכדור יגיע הוא לא יפגע בך....
ותמיד איכשהו אם ישבתי שם אז הוא לא הגיע, אבל אם לא ישבתי שם, הוא כן היה מגיע :|
והיינו תמיד יושבות ביחד בשיעור מדעים אצל יונה, במעבדה... וצוחקות על הפוני העקום שלה
כנ"ל אצל זלמן....
ואחר כך בא התיכון... שישבת שולחן אחד לפניי או לפעמים לידי (כשאנדריי לא הגיע ברוב השנה)...
והיינו סופרות את הדקות... או שהיינו צוחקות על פנינה, על כמה שהיא מגוחכת....
ובטיולים השנתיים והמחנאות הדפוקים של המדעית תמיד היינו באותו חדר D:
ותמיד אמרתי לך "שירןןןן את כל כך עדינההההה מה יהיה כשתתגייסיייייי"
ואת תמידדדדדדדדדד (על כל דבר) אמרת "מה יהיה? יהיה טוב" ועשית את התנועה הנצחית עם הידיים לצדדים :)
וזוכרת את כל המסטיקים שהיית מביאה לי? וכל השקלים כדי לקנות סוכרייה/שלוק/שוקו?
וכל הטישו שבזבזת עליי? לא נשכח ולא נסלח!
ובעבודות מעבדה של אביטל היינו עושות תמעבדה ביחד, ואני הייתי מתלכלכת ואת עשית תעבודה הנקייה :)
ושתמיד הייתי באה לשמור לך בשירותים ואף פעם לא הבנתי למה את לא נועלת תדלת וזהו... ואת תמיד אמרת "ומה אם אני אתקע!"
ואני תמיד הבטחתי לעשות דברים "אלא אם כן מחר תדרוס אותי משאית"
ותמיד היית שואלת "נו מה עם אבי?" והיית זוכרת במקומי את כל התאריכים... ובעלי המסכן חשב שאני זאת שבאמת זוכרת...
אז הנה האמת יוצאת לאור - שירן תמיד הייתה המזכירה האישית שלי בנוגע לזה!
וזוכרת איך שתמיד איכשהו היינו נפגשות בימי כיפור, גם אם לא קבענו... (למרות שביום כיפור פוגשים את כל העולם)
ושהבטחת לי שגם אם בעוד עשר שנים לא נהיה בקשר, אני אזמין אותך לחתונה שלי ואת תבואי!!!
והימים שהתכוננו ביחד למבחן הנודע לשמצה של הפרוייקט של המגמה... והבוקר שלפניי המבחן - איזה לחץ היה...
אבל עברנו ביחד :) ולא משנה מה יגידו ואיזה ציון יתנו, את היית גדולה וכולם יכולים ללכת להזדיין.
אוף אני אתגעגע לימים האלה.....
שסיפרתי לך בסוד שנכשלתי במתמטיקה ואז שתינו היינו צוחקות ושמות זין (או שרק אני הייתי שמה? לא זוכרת)
בקיצור
אחח היו ימים....
אז שירונת, נזכור ולא נשכח, כי את ליווית אותי במשך 5 שנות התבגרותי המכריעות, ואני חבה לך את הצד ההגיוני והשקול והרגוע יותר שבי!
ואל תחשבי שאם את מתגייסת את מתפטרת ממני! לא ולא!
גיוס נעים שירונת, עלי והצליחי, תראי לכולם מה את שווה :)



כוסיות שכמותנו.... רק חבל שהיא לא אוהבת להצטלם ורוב התמונות שלה הן כשהיא מסתירה את הפנים עם היד.... אבל ממה שמצאתי היא כוסית :)
שירן.....
עוד מילה אחת ואני אבכה
אני לא רוצה לומר ביי כי זה לא
אז תהני!!!!!