היום בדרך לירושלים (לצורך מבחנים מעייפים ביותר לעתודה) עברנו ליד מנזר השתקנים.

המקום הזה תמיד ריתק אותי. אנשים פשוט יושבים שם ושותקים.

כל החיים שותקים.

זה לא מתיש?

אם הבנתי נכון כשהייתי קטנה, הם חושבים שזה יקרב אותם איכשהו לאלוהים ואז במותם הם יזכו ליחס טוב יותר או משהו.

אז הם כל היום מתפללים ושותקים, לא מדברים אחד עם השני, לא שרים, לא צוחקים... איך הם לא משתגעים?

מסתבר שהעולם עוד מלא מסתורין וחידות.

אני חייבת לבקר שם פעם ולראות את האנשים האלה.

אני כל כך אצחק.

בזמן האחרון הצבא הולך ומשתלט לנו על החיים, (לבעלי הוא כבר השתלט מזמן ועד היום לא התגברנו על זה לגמרי) והנה גם אנדריי התגייס לו.

בשיחה שהיתה לי איתו בסוף היום הראשון הוא גם הבין שנגמרו לו החיים, אחרי שהוא ביקש לשתות והמפקדת לא נתנה לו.

זהו אנדריי עכשיו אתה משועבד.

אין חיים יותר.

בקרוב אצלי.

זה בערך מה שאנדריי עושה עכשיו:

בהצלחה אנדריי.

ת.נ.צ.ב.ה

אני מוכרחה לציין שאני ממש מבוהלת מאוכלוסיית התלמידים שאני מתמודדת איתם על מקומות בעתודה.

רובם פריקים/חנונים/רוסים (יש גם דוסים כבדים) והם נורא רציניים וחושבים שהם חכמים ומדברים בשפה נורא גבוהה.

איפה אני משתלבת בינהם?

אני כנראה שייכת לקטגוריה אחרת.

אחד גאון במדעי המחשב, אחד הוא בן להורים פרופסורים שמלמדים באונ' העברית, אחת רוסיה קשוחה שרוצה ללמוד כימיה כדי לפתח פצצות אטום, אחד דוס ששונא בנות ואין לי מושג בשביל מה הוא בא (אולי רק בשביל לרדת על הבנות), ואחת מעופפת שלא יודעת מה היא עושה שם ונרשמה עם פסיכומטרי 595 לרפואה כי אמא שלה רופאה ויכולה לסדר לה לימודי רפואה.

מה שמשותף לכולם זה שכולם חושבים שהם הכי חכמים.

אבל סתכלו על עצמכם! תראו איך אתם נראים, איך אתם מדברים!

ביי!

הבנות נראות בערך ככה:

והבנים נראים בערך ככה:

וזו עוד הכללה מתחשבת.

~בתמונה של הילד, למי שקוראים לו אנדריי ולא מבין רוסית, כתוב: רוצה להזדיין אחרי שיעור פיזיקה?"~

אם אתקבל לעתודה, בהחלט אהיה בחברה מוזרה.

אני מקווה לשמור על שפיות.

בעלי עוזר לי בזה בינתיים.