קשה לי להחליט אם יצא טוב משני הפוסטים האחרונים, או רע.
למשנה.

אוי, זה כל כך כיף סתם לשבת בבית כשהחיים מתנהלים עפ"י שינה-אוכל-מחשב-אימון-שינה. וטלפון. רק חבל שזה משגע את אמא. היא כבר בונה עלי כל כך הרבה תוכניות!!

"את תלמדי, את תלכי לעתודה כי לי אין כסף ללימודים שלך, את תמצי את הפוטנציאל שלך, את תהיי עשירה, את תלמדי, את תקרעי ת'תחת.." בלה בלה בלה. נמאס כבר!! לא, אני לא אלמד, דווקא אני אעשה מה שבא לי.

מכירים את זה שדווקא כשמכריחים אתכם לעשות משהו, מיד בא לכם לעשות דווקא את ההפך? ואם לא היו מכריחים, הייתם עושים את זה בכיף. נו שיהיה.

יאאאאאאא ובקרוב מגיע אלי הארי פוטר השישי, אחרי שידיד שלי יסיים לקרוא אותו. הבטחתי לאחים הקטנים שלי שכל יום אני אתרגם להם פרק אחד :| נובמת. בכל זאת, אם אי פעם אני לא אבין משהו, תמיד יש את סער. וחוץ מזה, אם את החמישי קראתי באנגלית, אז למה שעכשיו לא? :|
אפרופו החמישי, אני לא זוכרת בכלל מה קורה בו :| נובמת, עכשיו צריך לקרוא הכל מהתחלה!
אוי החיים.

קיבלנו לחופש לקרוא את הספר "חצוצרה בואדי" ולעשות עליו עבודת הגשה. אלוהים ישמור, רק השם עושה לי חום.

פעם התחיל סרט בטלויזיה, והשארתי אותו פתוח רק כדי לראות אם השם שלו נשמע מעניין או לא. עברו הכתוביות... ואז הופיע השם של הסרט, "ארמגדון". סגרתי אותו :) נשמע משעמם מידי.
מאוחר יותר התברר שזה סרט מעולה. רק חבל שאני לא ראיתי אותו :| ידיד שלי רצה להרביץ לי על זה.

אני חושבת שהסרט שהכי ריגש אותי אי פעם בחיים, הוא לב אמיץ. במיוחד בחלק האחרון. והמנגינה הזו, שהייתה שם..... ואיך שהוא הסתכל עליה...
טוב די תיכף אני אבכה פה :|

ביי.