אז לא נורא, נעבור, נתגבר, וכמו שאבי היקר אמר - היה לי שיעור גדול בחיים, ועלי לשמוח שזה היה, לחייך חיוך גדול, ולהמשיך הלאה.

רק חבל שהבושם של עידן לא יורד ממני :S

יהיה טוב... מתי שאני אפסיק להיות טיפשה, בהחלט יהיה טוב. אני מקדישה לעצמי את השיר של ווסטלייף, fool again.

מצחיק כמה שזה אירוני.

וואה.. מה הייתי עושה בלי החברים שלי... בלי אלה שתומכים בי גם כשאני נופלת.. הייתי חיה בכלל?? הם היחידים שראויים לכבוד ולהערכה שלי. וגם ההורים והאחים, כמובן.

למרות שאייל כועס עלי שנפרדתי מעידן, כי הוא אהב את עידן.

אז מה, הוא לא היה היחיד שאהב אותו. :(

אבל מה שהיה היה. וטוב שהיה. אולי אלוהים עושה לי את זה כדי שאני אלמד להבא. להעניש אותי על זה שהיו לי ציפיות.

אולי פעם הבאה אני אעניש את אלוהים :)

אני רוצה להיות מאושרת. אני רוצה להצליח. אני רוצה להגשים את החלומות שלי!! זהו, אף אחד לא יעמוד לי יותר בדרך. "אהבה ראשונה נועדה רק כדי ללמוד ממנה". למדתי :)

אז עכשיווו, אני אהיה חזקה, וכמו שאמרתי, אני אעשה קאמבק לחיי הרווקות הנפלאים והחופשיים (בנים - זה לא אומר שיש לכם סיכוי, אל תתלהבו), אקח הפסקה טובה מהכל ואעשה את מה שרציתי לעשות כבר כל השנה -

אנוחחחחחחחחח. ואנוח עוד קצת.

וביי.

נ.ב - אם שני אנשים אוהבים זה את זה, לעולם לא יוכל להיות לזה סוף טוב.