אז לא, בניגוד לכל שאר מה שהולך היום באתר הזה - זה לא הולך להיות פוסט על יום האהבה,
וגם לא על אהבה,
וגם לא על למה וולנטיין היה חרא של בנאדם ולמה אסור לכם לחגוג היום, אבל תחגגו בכל זאת, אה רגע, בעצם אין לכם עם מי. חהחה.
(זה בסדר, גם לי אין, FOREVER ALONE)
הפוסט
הזה עומד לדבר על נושא הרבה יותר עדין, רגיש ומסובך. נושא שחשוב לי. זה לא
נושא לצחוק עליו, לכן הפוסט הזה הולך להיות רציני לגמרי. אבקש את
תגובותיכם, במידה ויהיו, רציניות בלבד.
אני כבר הרבה מאוד
זמן מרגישה לבד. בודד לי בצורה שקשה לתאר, זו בדידות מהסוג שמרגישים
כשהולכים לישון לבד. כשמתעוררים לצלילו הצורם של השעון המעורר במקום לצלילי
נחירות גבר שישן לצידי. זו בדידות שמגיעה לשיאה ברגעים של אושר שאין עם מי
לחלוק, ברגעים של צער עז שאין במי להתנחם, ברגעים שהרדיו מוצף שירי אהבה
דביקים ומזכיר לך כמה זמן לא אהבו אותך אהבת אמת.
לא טוב היות האדם
לבדו - אמרו כבר חכמים לפניי. וזה נכון - אני צריכה מישהו שיהיה איתי,
תמיד. שיעשה אותי מאושרת ("יצא לך טעים הפעם"), שתמיד יזכיר לי מה טוב
בשבילי ("תחזרי למטבח!#@$%!"), ושיפנק אותי ברגישות ובנדיבות ("הבאתי לך
סוכרייה גדולה שלא נגמרת..."). אני רוצה מישהו שלא ארגיש בודדה לרגע כשאני
איתו - שינחר כל הלילה ויזכיר לי תכופות שאני ממש לא לבד במיטה. אני רוצה
מישהו שיעריך את חלומותיי ויגרום לי לשאוף לעתיד טוב יותר לעצמי, ולעשות
דיאטה. אני צריכה מישהו שינגב לי את הדמעות ברגעים קשים, כשאני רואה
ביוטיוב קליפ של פרחה בת 12 יוצאת מצדפה במסיבת בת המצווה שלה.
אני רוצה שהגבר שלי יאהב אותי ולכן ירגיש בנוח איתי, מקסימום אתלה
מטהר אוויר אוטומטי בחדר. אני, בתור ילדה-בחורה-אישה (הקף את המתאים) זקוקה
למישהו עם אופי חזק שלא נשבר בקלות, ולא מסתובב על הצד ונרדם 3 דקות אחרי
שהסקס התחיל. אני רוצה מישהו שידחוף אותי קדימה, רק בלי לדפוק לי את הראש
בקיר בבקשה.
הדבר הכי חשוב לי בגבר הוא שיבין אותי. שיידע מה עברתי
בחיי ויהיה מסוגל להתחשב בכך. שיהיה מסוגל לאהוב אותי בגלל היתרונות שלי
(יש שניים מהם) ולמרות החסרונות שלי (יש בערך 40% של חסרונות רוטטים). שיידע לקבל אותי
כמו שאני, וגם בתקופות עמוסות שיהיה לי צפוף, יהיה סבלני ויעזור לרווח
אותי.
ושיביא לי מתנה כזו ליום האהבה:
וכמובן שיהיה מצחיק,
ושיידע לזהות שכשאני מתחילה נושא בנימה רצינית כנראה שאני עומדת להתבדח איתו,
וכשאני מתחילה נושא בנימה מבודחת כנראה שזה עומד להפוך לרציני,
אבל, בתכלס,
גם ככה זה טוב 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: