אז קודם כל אפתח בהודעה מרגשת:

בשבוע האחרון נכנסתי לרשימת 20 הבלוגים הפעילים שמופיעה בדף הראשי. אני מודה שביחס לתדירות העדכונים הנמוכה לעומת תדירות הפוסטים השטותיים הגבוהה די הופתעתי, אבל נראה לי שאני פשוט צריכה להודות לכל אלה שהמליצו.

אז תודה לממליצים,

תודה לקוראים,

תודה למגיבים,

תודה לאלו שנכנסים סתם כדי לבהות בתמונה שבראש הבלוג ולנסות להחליט אם רואים לי את התחתונים או לא,

תודה לאלו שמחפשים בישרא "תמונות עירום" ואיכשהו מגיעים לכאן,

תודה לאלו שהוסיפו אותי לקבועים,

תודה למנויים, תודה לעורכי ישרא שלא תייגו את הבלוג שלי כ-18+, תודה לבחור שאני לא מכירה שצייר את הקריקטורה שבצד שמאל למטה בבלוג, תודה לאמא שלי, לחברתי הטובה נדב ולשליח האדיב בדומינוס. תודה לישראבלוג שסיפק לי סטוקרים ואינספור חברים חדשים במועדון המעריצים ע"ש ויקטור ז"ל.

תודה לטכניון שסיפק לי את חיבור האינטרנט על מנת לשרוף זמן בבלוג, לפיירפוקס שכמעט ולא נתקע, ולמחשב שלי שנפטר כמה פעמים במהלך השנה האחרונה. תודה לצירוף ctrl+A ctrl+c שאפשר לי לא לאבד פוסטים בידיעה מראש שהדפדפן הולך לקרוס, ותודה למפזר החום הסקסי שלי.

כן, נראה לי שאכבה אותו עכשיו.

אז בעודי מביטה על ה-friends zone שלי שממש הולך ותופח לאחרונה (ולצערי לא רק הוא), ניסיתי להבין מה גורם לי, אולי שלא במודע, "לסווג" גבר מסויים באזור הידידים:

איכשהו זה תמיד מתחיל מזה שהוא נחמד. ואחר כך, לא מצאתי דרך טובה (ושטחית) יותר לתאר את זה מאשר בתרשים:

אגב, יש כאלה שעוברים את כל הצמתים והם גם מושכים, ואיכשהו הם עדיין מגיעים לאזור החברים. ככה שלהיות נחמד, מצחיק, אינטילגנטי ומושך זה לא מספיק - יש עוד המשך לתרשים שהתעצלתי להוסיף.

יש כמובן אנשים שחוזרים מתהומות איזור הידידים לכיוון האזור הרומנטי היותר... היו דברים מעולם. למעשה גיליתי שבעצם קל לי יותר להתאהב בחבר טוב מאשר במישהו חדש. וזה אפילו מחזיק יותר זמן :)

קיימים גם תנאי התחלה כמו האם הגבר פנוי, סטרייט, לא מפריע לו שיער גב... שקלול כולל של המון גורמים

אגב, שכחתי לציין שאזור הידידים לא מוגבל בנפח. בערך כמו הקיבה שלי.

אבל זה בסדר, תמיד יש לאן לשאוף.