לא מזמן, באתר הבנייה אצלנו בטכניון, נהרג אחד הפועלים בנפילה ממקום גבוה. אני לא יודעת אם זה היה הטריגר הישיר אבל אחרי לא הרבה זמן יצא הקמפיין של משרד התמ"ת שמתחיל בשיר "לאבא שלי יש סולם..." והוא מופיע גם ברדיו וגם בטלויזיה, וקורא לקבלן לשמור על בטיחות באתר הבנייה.

את הפרסומת אפשר למצוא כאן  (לא מצאתי קישור ישיר, סורי)

כבר כששמעתי את הפרסומת הזו ברדיו היא העירה בי רגש מעט מציק. אני מודה שהיא די גאונית, אבל מאוד הטריד אותי לשמוע אותה.

ילד שלכאורה שר על אבא שלו שמת...

אחרי כמה ימים גם נתקלתי בה בטלויזיה. זה היה בזמן פרסומות באמצע תוכנית מצחיקה והייתי במצברוח די טוב, אבל פתאום הפרסומת הזו שאבה אותי אליה והיכתה בי בבטן ופשוט סחטה את הדמעות החוצה, בלי שהספקתי אפילו להבין מאיפה זה בא.

אחרי שנרגעתי ניסיתי להבין למה זה קרה לי. כבר ראיתי פרסומות נוגעות ומרגשות, ופלטתי "אווו" ציני כשהלב שלי רטט מבפנים, אבל הפרסומת הזו חצתה גבולות. הגאווה התמימה של הילד כששר על אבא, כמה הוא חזק והכי טוב מכולם. הרצון להשוויץ ולספר לכולם כמה אבא שלו הכי בעולם, ומשאלה שבלב להיות כמוהו כשיגדל. ואז הבשורה. עכשיו כבר אי אפשר לנסות להיות כמו אבא, כי כבר אין אבא. כבר אי אפשר לספר לכולם על אבא, כי אין אבא. כבר לא אוהב את המנוף והסולם, הם לקחו לי את אבא. כבר לא רוצה לספר לכולם, רק רוצה חזרה את אבא.

"לאבא שלי יש שעון
אינו מתקלקל גם במים"

תמיד התפלאתי איך השעון של אבא לא מתקלקל במים כמו השעון שלי. גם לא כשהוא צולל עמוק עמוק בים כדי להביא לנו דגים לאכול בשבת. זה מן שעון-אבא כזה, עם המון המון מחוגים קטנים שאי אפשר להבין מה הם אומרים. ואין בו בכלל מספרים!

"ואבא שלי כה רעב
אוכל ארוחה פעמיים"

ותמיד הוא אוכל בצלחת הגדולה שלו ואני בקטנה. ויש לו כוס שתייה ענקית שלא נגמרת, וברגע שהיא נוגעת בפה שלו המים נעלמים. פעם ניסיתי לשתות הכי מהר כמוהו, אבל המים נשפכו לי מהצדדים של הכוס על כל החולצה והמכנסיים.

"ואבא שלי הוא חכם מכולם
ואבא שלי הוא הכי בעולם"

"ורק בגללי הוא האבא שלי
כי הבטיח הוא לי
שהוא רק שלי"

והוא הבטיח שאני יכולה לבקש ממנו הכל.

כבר לא רוצה הכל. רק רוצה חזרה את אבא...