לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אכלו ושתו כי מחר נמות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2011

אני יודעת שזכיתי לאהוב


יום האהבה עבר ברח לו, כשהרדיו עמוס שירי אהבה. כמה עצב הציף את כותביהם, כששפכו את מילותיהם ודמעותיהם על דף. כל מילה נכתבה בידיעה או שמא בחשש שאותו אדם מסוים שאליו זה נכתב לעולם לא יקרא אותה. וכך יצאו הדברים הכנים והמרגשים ביותר.

 

אני חושבת שכשהייתי במערכת יחסים לא הערכתי מספיק את התחושה של למצוא אדם שאתה יודע שאפשר לאהוב לנצח. אולי כי הייתי עדיין צעירה ולא טעמתי מספיק את טעמן של מערכות יחסים לא מוצלחות או חוסר התאמה. המזל החליט ליפול עליי מהר מהצפוי, מהר משאי פעם דמיינתי לעצמי, וזכיתי להנות מאהבה גדולה כמו שאתם קוראים עליה רק בספרים. זכיתי להנות מהזכות לאהוב ולהרגיש נאהבת. זכיתי להנות מההרגשה שאנחנו ענקיים והכל מסביב קטן, ושאנחנו יכולים להמשיך את זה עד הסוף.

 

אני לא מתחרטת על שום דבר. יום אחד התחלנו לראות ביחד את הסרט "seven pounds", אבל הייתי צריכה ללכת באמצע. הוא המשיך לראות אותו בלעדיי, למרות שביקשתי שיתאפק ונוכל לסיים לראות אותו יחד. אחרי שהוא סיים לראות הוא מעולם לא רצה לראות אותו שוב.

אחרי שנפרדנו פחדתי מאוד. לא האמנתי שאוכל לאהוב שוב, ולפתוח את ליבי בצורה המוחלטת ביותר בפני אדם אחר. נראה לי שעבר מספיק זמן מאז הפרידה כדי שאוכל לרצות שוב מערכת יחסים או להזדקק לאחת. נראה לי שעבר מספיק זמן כדי שאהיה מסוגלת שוב לאהוב לאורך זמן, ולתת את כל כולי ולא רק נתחים. נראה לי שעבר מספיק זמן כדי שאחליט לאזור אומץ ולא אפחד שוב לאהוב, במלוא מובן המילה.

 

והיום אני יודעת כמה ברת מזל אני. הדבר שהכי אאחל לאנשים האהובים ביותר עליי, הוא שיחוו אהבה גדולה כמו שאני חוויתי. הטוטאלית והכואבת, היפהפייה והממלאה עד כאב. והעצה הכי טובה שאוכל לתת לילדיי בעתיד, "אל תפחדו לאהוב". אגב, מעולם לא ראיתי את ההמשך של seven pounds.

 

יום האהבה עבר ברח לו, כשהרדיו עמוס שירי אהבה. כמה עצב הציף את כותביהם, כששפכו את מילותיהם ודמעותיהם על דף. כל מילה נכתבה בידיעה או שמא בחשש שאותו אדם מסוים שאליו זה נכתב לעולם לא יקרא אותה.

 

 



 

ואולי יום אחד אפגוש בו, במקרה. והוא יטייל עם אשתו ותינוקיו, ואני עם בעלי ותינוקיו. ונביט זה בזו, ואולי נחייך, ונמשיך הלאה בהליכתנו. כי שנינו נדע שזכינו פעמיים, לאהוב.

נכתב על ידי , 15/8/2011 21:54  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-17/8/2011 23:36



Avatarכינוי: 

בת: 36

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
43,831
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצונאמי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צונאמי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)