אני לא יכולה לבכות על זה אז אני אנסה לצחוק על זה.

אני מניחה שרובכם מכירים את כל העניין האינסופי עם הארגזים, והארגון, והמיון - מה לזרוק? מה להשאיר?

לכל משפחה יש את החפצים שהיא אוגרת "שיהיו לשימוש עתידי" - ולא משנה שהבגדים מכיתה ב' כבר מזמן לא במידה המתאימה.

אז הנה רשימה של כל הדברים שלדעתי צריך למסור/לזרוק, אבל אני לא יכולה לתת אותה לאמא שלי כי לא בא לי להיות הומלסית:

*אוסף האנציקלופדיות התנ"כיות השמנות. יש לנו אינטרנט

*המקלדת הישנה מלפני 10 שנים עם המקשים המחוקים. אז מה אם אנחנו כבר יודעים להקליד עיוור.

*הוידאו הספייר להקלטות של תוכניות טלויזיה. כבר אמרתי שיש לנו אינטרנט?

*חבילת החיתולים שנשארו מאז שהיינו תינוקות. לסבתא יש עוד זמן עד שהיא תזדקק לכמה.

*הרמקולים המקולקלים ששמנו בצד כי היינו בטוחים שנצליח בקלות לתקן, רק שמעולם לא ניסינו

*מצעי המיטה של ברבי או פאוור ריינג'רס - זה כבר די מביך לישון עליהם. פו הדוב, לעומת זאת, זה עדיין בסדר.

*החומר הלימודי שלנו מהחטיבה והתיכון - כל הספרים והמחברות שלעולם לא נרצה לעיין בהם יותר. בעיקר באזרחות, היסטוריה ותנ"ך.

*הבגדים שכבר לא עולים עלינו יותר - וגם לא אופנתיים בשיט. הג'ינסים המתרחבים, חולצות הבטן, חגורות נצנצים. לפח.

*כנ"ל לגבי לזרוק עוד דברים שמזכירים לכם כמה רזים הייתם וכמה עכשיו החגורה היחידה שתעלה עליכם היא חגורת אוראנוס

ולמרות הכל, יש דברים שלעולם אי אפשר להיפרד מהם. הנה הרשימה של הדברים שלדעתי אסור לזרוק:

*בקבוקי בושם ישנים שהתרוקנו מזמן. אמנם אי אפשר להשתמש בהם יותר אבל להסניף את פתחם מידי פעם מחזיר שנים אחורה ואין, אין כמו נוסטלגיה טובה.

*קופסת מכתבים ומתנות מהאקס. יש שיחלקו עליי ויגידו שחובה לזרוק, אבל איך אפשר לזרוק משהו שעשה אותי כל כך מאושרת פעם? (חוץ מעטיפת שוקולד, נייר קרמבו, עטיפת קונדום וכו')

*ציורים ומכתבים מהתקופה שהיינו ילדים קטנים, תמימים וטיפשים. האם יש משהו יותר חמוד ממכתב אהבה לאמא עם שגיאות כתיב, או ציור של בית שעשוי מחדר אחד?

*וכך אנו מגיעים לפתקים, פתקים, ועוד קצת פתקים. על מה כבר היה לנו להתכתב כל כך הרבה בשיעורים בבצפר??? ועדיין קשה מאוד לזרוק את זה.

*כנ"ל לגבי יומנים אישיים, הרי חיים שלמים שפוכים שם. וגם קצת דמעות שהרטיבו את הדפים מידי פעם. חוץ מהכתם החום, זה השוקו של שבת בבוקר

*הלול מהתקופה שהיינו תינוקות. כי יום אחד גם אני ארצה לשים את התינוקת שלי בכלוב עם צעצועים

*הבגדים מהתקופה שהיינו תינוקות. מאותה סיבה, אני מניחה

אני מאוד מקווה שאני לא המביכה היחידה שרוצה לשמור את כל זה :)

בכלל, כל הקטע של המעבר הוא מאוד מסורבל. מה עושים עם כל הרהיטים? את חלקם צריך לפרק ולהרכיב מחדש, כאשר חציים נשבר בדרך. וצריך להבריג ברגים, לדפוק מסמרים, לדפוק את הראש בקיר.

וכל כך הרבה ארגזים. כבר אי אפשר לזכור מה נמצא בתוך איזה ארגז: למשל המברשת שיניים שלי. האם היא נמצאת בתוך ארגז "כלי אמבטיה" או בתוך ארגז "חפצים אישיים"?

וצריך לקוות שהמוביל לא ישבור שום דבר בדרך, גם לא את השפיות של אבא. וצריך למצוא איפה לאחסן את כל הדברים שצריכים קירור/הקפאה בזמן שהמקרר מועבר.

אז אני מקווה שהמעבר יעבור בקלות ובשלום. אני מקווה שלא יפול עליי ארון ולא ספרייה.

מקסימום, עזרנו לדיאטה.