כל הזמן אומרים לי שאני מרושעת. שאני שואבת הנאה מפוקפקת מהתעללות בחבריי הכנועים וחסרי הישע. (ויקטור מה זה ישע?)

אז אני רוצה להגיד זיבי בעין. אני לא מרושעת ולא משוגעת. אני בסך הכל בחורה תמימה ובעלת כוונות טובות בלבד, שנהנת לראות את חבריה צוחקים ונהנים. אה, והם בוכים מרוב אושר, שלא יהיה שום ספק.

רֶשע זה בליגה אחרת לגמרי ממני.

רשע אמיתי זה לחמם סרגל מתכת עם מצית באמצע שיעור, ואז להצמיד אותו בהפתעה לעורף החשוף של זה שיושב לפניי.

רשע אמיתי זה לשים למישהו את האצבע בכוס מים בזמן שהוא ישן (במיטה שלו, לא שלכם, אחרת תתבאסו).

רשע אמיתי זה לשבור למישהו בכוונה את השן האחרונה שנשארה לו.

רשע אמיתי זה לחבל למישהו בכוונה במחשבון במועד ב' האחרון שלו בתואר.

זה לעשות למישהו מסאג' סכין בגב, זה לתלוש לו שערות מהעורף באמצעות האצבעות, זה להשחיל לו עלה דשא לתוך האוזן, זה לכתוב מבחן עם ניקוד שלילי.

זה לצחוק על מישהו שהוא חרש, זה לשים לו מלח במקום סוכר בקפה/תה/עוגה, זה לנהוג ברכב שלו באופן שתמיד כמעט משיק למצב של "תאונה".

זה להחביא לו קקי טרי של כלב על המיטה מתחת לשמיכה, זה לעבוד עליו שמתתי, זה להוריד לו את התחתונים באמצע מסיבה מלאת אנשים. אה, רגע...

ישמצב שהרגע עשיתי "מ.ש.ל" לעצמי.

אז אתם יודעים מה, עוד פעם זיבי.

אני רשעה ואני אוהבת את זה.

וגם אתם P: