*לצורך כתיבת הפוסט, אתייחס לכל התת-רוסים (אוקראינים, גרוזינים וכו') כאל רוסים.

אתם יודעים, אבא שלי תמיד מתמרמר על כך שבמדינת ישראל שבה השפה הרשמית היא עברית, שומעים מסביב כל כך הרבה רוסית. זה בעיקר בא לידי ביטוי בפעם אחת שהוא היה עם אמא בבית חולים והם חיכו לניתוח. ובזמן שחיכו, הרופא דיבר עם האחות והמרדים ברוסית - כולם ברוסית. כיוון שזה היה אמור להיות ניתוח די מסובך בהרדמה מלאה, אני מבינה למה הוא נלחץ שהוא לא מבין מילה ממה שהם אומרים.

תמיד כשאני שואלת אנשים מה לדעתם מה השפה השנייה הכי מדוברת בישראל, הם עונים: רוסית. ואז אני מתקנת אותם: לא - עברית.

אז איך זה שאני עדיין לא יודעת רוסית??

אפשר לומר שכרגע (ובעצם ברוב חיי) רוב החברים שלי הם רוסים. נשמע מפחיד אני יודעת... לשמוע את המבטא הזה כל הזמן...

לראות את המאכלים המוזרים שלהם... לחשוש כשהם מציעים לי לטעום מהפסטרמה שלהם, כי אולי זה חזיר...

לדעת מה זה רגל קרושה, פלמיני (אני אף פעם לא אדע איך מבטאים את זה נכון) ופיזדץ...

לשמוע אותם מנהלים שיחה ברוסית ולנסות לנחש על מה הם מדברים אך ורק לפי מילות קישור או כן/לא...

לאהוב פה ושם שיר ברוסית בגללם, למרות שאני לא מבינה מה לעזאזל שרים בו, כמו זה למשל (תהרגו אותי, אני מתה על השיר הזה)

(וכן, זה גבר מחופש לאישה... כמה וודקה הם שותים שם כמה...)

ללמוד איך לשתות וודקה. כלומר ללמוד איך אני אמורה לשתות, ואיכשהו אף פעם לא להצליח לשתות כמו שצריך

להסתובב עם רוסי גבוה ושרירי שנראה כמו מאבטח.... אה בעצם....

ללמוד את כל רזי העבודה של בעלי המקצוע הרוסים - נהג, מאבטח, שוטף כלים, ארנק...

מה שכן, דבר שחייב להיאמר לזכותם של הרוסים: מעולם לא פגשתי רוסי שהוא לא מצחיק. בכוונה או לא, איכשהו הוא תמיד יצליח להצחיק אותי. זה התחיל, אם זכור לי נכון, באנדריי (ובאיזה מורה רוסי לפיסיקה בחטיבה) - רוב הזכרונות הראשונים שיש לי מאנדריי זה הצחקות. אגב, אנדריי, בעיניי אתה אדם רחב אופקים.

זה המשיך כך לאורך כל שנותיי המאושרות עם אנדריי (גם כשהוא היה מדוכא הוא היה מצחיק), והמשיך גם עם הרוסים החדשים שפגשתי בטכניון. מאחד שזקוק לחיזוקים חיוביים מהסביבה ועד לאחד שנוהג בחיפה כאילו הוא במסלול מירוצים - כולם מסוגלים לגרום לי לאבד את הנשימה מרוב צחוק.

תמיד אני אומרת/ממלמלת "הרוסים האלה". תמיד זו בנימה של מרמור או זלזול, אבל ביננו: מה הייתי עושה בלי הרוסים האלה?

על מי הייתי יכולה לספר בדיחות רוסים, את המבטא של מי הייתי יכולה לחקות? "למה למה?", "הלו?!"

הרוסים האלה.

תאמינו לי, אין כמו הרוסים האלה.