אי שם במקום נידח ושכוח אל, מאחורי הרים ויערות ומעבדות, בלב ליבה של החצר האחורית של הפקולטה לאווירונאוטיקה, שכנה ממלכה קסומה. המלך ששלט בממלכה היה זקן וחולה, ועושרו אינו עזר לו עוד. הוא השלים עם העובדה שחיי חיים ארוכים ומלאים, ועתיד למות בשיבה טובה.

את הממלכה עמד לרשת בנו, הנסיך יפה התואר, שבנוסף לכל היה גם חכם ואמיץ לבב. כל נתיני הממלכה אהבו אותו, וראו בו את מלכם לעתיד.

משפחת המלוכה חיה בארמון מפואר, עמוס חדרים ומעברים מסתוריים, מרתפים, עליות גג וחלונות שנשקף מהם נוף מרהיב ועוצר נשימה. הארמון היה הדובדבן שבקצפת של עוגת הממלכה. 

לא עבר הרבה זמן והמלך נפטר בשיבה טובה בגיל 28. לכבוד הפיכתו של הנסיך למלך החדש נערך משתה מפואר שנמשך 7 ימים ושבעה לילות, לא כולל צהרי יום ד'. המשתה הוכרז כהצלחה אדירה, בהשמטת העובדה שהוא התבסס ברובו על הכיבוד שנשאר מטקס מצטייני נשיא.

וכך חיו להם נתיני הממלכה בהושר והושר, עד שיום אחד קם אזרח עשיר ורשע והכריז: אני אבנה ארמון יפה בהרבה מהארמון של המלך! אני לא עושה זאת כי אני זקוק לחיזוקים חיוביים מהסביבה, אלא כי, אממ, כי יש לי זין קטן!

וכך נולדה המעבדה להנעה רקטית בטכניון. מפוארת יותר מכל ארמון בחיפה, נוצצת יותר מכל צ'יפס שהרגע יצא מטיגון. האזרח הרשע, שארמונו היה היפה ביותר, הומלך על ידי נתיני הממלכה הנבונים למלכם החדש, וכלא את המלך הקודם בצינוק. המלך החדש, שהיה מבסוט מעצמו מעל הראש, הכריז בקול גדול: מי שמביא לי נערה שתישא חן בעיני ואוכל לשאתה למזקירה, יזכה בפרס גדול ויוקרתי של עובר בינארי.

ובאותה הממלכה, לא הרחק מהארמון, חיה לה נערה חסודה, תמימה וזוהרת ביופייה.

כל בני הממלכה חשקו בה אבל היא היתה כה ביישנית שלא העזה להיענות לחיזוריו של אף אחד. אביה של הנערה, ששמע על ההכרזה, החליט לנסות את מזלו, כיוון שהוא איננו עתודאי בר הצטיינות, ועובר בינארי יוכל לעזור לו לעבור את הסמסטר עם פחות שיערות שיבה.

לכן ארז את בתו ושם פעמיו אל עבר הארמון החדש.

המלך הרשע, שהבחין בעיניה העמוקות, שפתיה החושניות ושדיה ה... שזופים, לא הצליח לעמוד בפניה, ולכן התיישב. הוא גמר אומר בליבו לשאת אותה מיד, והעניק לאביה את הפרס הנחשק בתוספת פקטור שורש.

החתונה היתה מהודרת ומלכותית, טילים עפו לכל עבר עם הבטחה של נקודה בציון למי שיצליח למצוא אותם כשינחתו, ואל החגיגה נהרו אפילו מהחלק האפל והמדכא ביותר בממלכה - שוכני הצוללת החיוורים. גם אלו שהחור שלהם קטן מידי. והכל בשביל לצפות בחיזיון המופלא

בתום החתונה המלכה החדשה תפסה פיקוד וציוותה להרוג את כל העתודאים בממלכה. המלך, שהיה שבוי מידי בקסמיה, לא יכל לסרב. אבל העתודאים, שהיוו בערך את רוב הפקולטה, קמו בקול גדול וזעקו "לא! לא ניתן לשדיי הסיליקון להשתלט על חיינו מעבר לשעות האוננות!"

יחדיו הם ישבו בלובי הפקולטה, וחשבו וחשבו וחישבו, פתרו משוואות סטוקס וחישבו כוחות עילוי וגרר, ולבסוף הציגו את הפתרון הגאוני שעתיד היה לחסל את המלכה המרושעת:

לב.

יצאו החוצה העתודאים ובידיהם הלב, עקרו את הטיל המתנוסס בחצר הפקולטה מתוך הנחה שהוא היחיד בנמצא הגדול מספיק כדי לעבור את מחסומי האוויר/סיליקון/שומן, ושיגרו באמצעות הטיל את הלב הישר אל תוך חזה של המלכה.

המלכה צרחה בקול גדול. אבל כשהבינה שהמלך כבר מזמן גמר בחוץ אבל היא לא הרגישה שיצא כי היא גם לא הרגישה שנכנס, השתתקה לשנייה ואז החלה לצרוח מהתחושה המוזרה שבחזה. או שמהתחושה שבחזה בכלל?

היא קפצה ובעטה וצעקה ובכתה, ללא קשר לדימום מתמשך מנרתיקה. היא לא הצליחה להתמודד עם הרגשות שהציפו אותה, ונפלה למשכב. לא עבר זמן רב והיא מתה ממחלת ההרגשה.

המלך, שאהב אותה מכפי שיכל אי פעם לתאר, מת מצער בעקבותיה.

והארמון החדש של המעבדה להנעה רקטית קרס על יסודותיו שהיו רעועים מלכתחילה.

המלך הקודם השתחרר מהצינוק והשתלט על הממלכה בחזרה ובלה בלה סוף טוב

ונשא לאישה את היפה בבנות הטכניון, מיס קמפוס, האחת והיחידה.....

...ויקטור

את החתונה ניהל הרב במיל' אנדריי עובדיה, שהתלבש במיטב בגדיו לכבוד האירוע

וסוף טוב הכל טוב.

נספחים:

המלך גילה שלכלתו אין נרתיק ולכן התאבד.

נצפו בחתונה:

המרצה של אנליזה נומרית

המרצה למכניקת הטיס

עתודאים מסמסטר אחרון

ואני בלבוש צנוע

כן, משעמם בתקופת מבחנים