אני יודעת שזה נשמע מופרך, אבל לפעמים הלב שלי נצבט ולא בגלל שמישהו מנסה לרצוח אותי (או סתם משחק לי בציצי), לשם שינוי. לפעמים זה מגיע מכיוונים מאוד לא צפויים, למשל באמצע הליכה ברחוב או בזמן מקלחת אפופת אדים ומחשבות.

אז הנה הדברים שצובטים לי את הלב פעם אחר פעם, ללא תלות בכמה פעמים אתקל בהם:

• ילד בוכה שהלך לאיבוד
• אדם שאיבד את כלבו
• ידיד שמאוהב בבחורה שלא יוכל לזכות בליבה
• אדם זקן שעובד בעבודה שחורה לפרנסתו, למרות שבריאותו רופפת
• אישה מכוערת/שמנה שעושה ניסיונות נואשים להיראות טוב
• ילד כאפות שנטפלים אליו בבצפר
• זקנה שקשה לה לסחוב את כל הקניות מהשוק
• רוסי שמנסה לדבר בלי מבטא
  
• ניסיון מביך לבשל ארוחה שיוצאת לא מוצלחת
• מצב כלכלי קשה של אדם שחוסך מעצמו כדי לקנות לבנו
• בדידות ותחושת חוסר תועלת של אחר
• אדם שיודע שהורה שלו עומד למות בקרוב
• סטודנט כושל שנכשל (שוב) במבחן

בקיצור, קל לראות כי כל הדברים שמזכירים לי אותי עושים לי צביטה בלב. אני יודעת שהפוסט הזה לא היה מצחיק, משעשע או ציני מספיק, אבל בחיאת, אין לי כוח. רציתי לעשות פוסט על חייזרים אבל אז הבנתי שבאותה מידה אני יכולה גם לכתוב על עצמי וזהו, אז עשיתי משהו בסגנון. מחר שבת, ומי אוהב את השבת?

נסיים בבדיחה, כדי שלא תגידו שלא צחקתם:

אישה נאה מאוד מגיע לרופא נשים ואומרת לו שהיא סובלת מכאבים. הרופא מציע לה קודם שהוא ימדוד לה חום, אז הוא מבקש ממנה לשכב על הבטן, להוריד בגדים ולפסק רגליים. היא עושה כמו שהוא ביקש ואז היא פתאום צועקת, ד"ר זה לא פי הטבעת! אז הד"ר עונה לה: אני יודע, זה גם לא המדחום!

כן, אממ...

אני, אני אוהבת את השבת.