אכלו ושתו כי מחר נמות |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2010
לילה וגעגועים שלו
סמסים שקיבלתי מלב שבור.
"אסור לי להיות בפלמחים בלילה. אני נזכר בך. אפשר לנשק אותך? רק אחת קטנה"
אני עונה לו שיתרכז בלהיות עם חברים שלו.
הוא עונה, "אבל כולם רדומים. ואני מסתכל לשמיים ומדמיין אותך איתי, כמו שאני רוצה שתהיי. כמו שאני רוצה שאנחנו נהיה."
אני לא עונה.
הוא שולח הודעה נוספת:
"אם יש משהו אחד, רק אחד שאני רוצה כרגע, זה להרגיש את השפתיים שלך. רק פעם אחת. רק נשיקה אחת. רק רגע אחד מושלם."
אני נאנחת ושמה את הפלאפון בצד. מטריד ומצער בו זמנית. ועדיין אין לי מושג מה עוד אפשר לעשות חוץ מלהזכיר לו שאני לא מעוניינת.
היה לי יום נחמד היום, ואני לאט לאט הולכת ונזכרת למה היה לי טוב כל כך כשהייתי בפורום.
אז תודה לכל מי שאני אוהבת אותו והוא קיים, ושלום (באיחור קל) לקוראים החדשים שהחליטו שזמנם זול מספיק בשביל להקדיש מחלקו לקריאה כאן 
עריכה:
ואחרי שלא עניתי, הודעה נוספת:
"אני רציני. אני פשוט רוצה אותך. ובלי שום קשר לסקס. איתי ולידי כרגע על החוף בכוכבים. עם רוח ים נעימה וחמה שעושה אווירה. רוצה את הרגש שהיית עושה לי בחזרה. רוצה את הזמן שהיה לי איתך. ושנגנב לפני שנוצל."
לא עניתי. אחרי כמה דקות, עוד הודעה:
"אני הולך מכאן. וכל כך חבל לי שאני לא כאן איתך. אני רוצה אותך לידי יותר מכל דבר אחר. נעמה, את הדבר הכי מושלם שהיה לי בחיים".
אין לי מושג מה לענות, או מה לא לענות. רע לי שהוא מרגיש ככה בגללי. אין לי שום דבר מספיק טוב להגיד לו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: