אכלו ושתו כי מחר נמות |
| 7/2010
האם העצלנות תגבר על ההיגיון?
זה הסופש השלישי (ברצף) שאני מעבירה בחווה בפקולטה. קוראים לזה תקופת מבחנים.... ולצערי יהיה גם רביעי.
אני תמיד יושבת עד שעה יחסית מאוחרת שנגמר לי הזין ואז אני יוצאת והולכת לבד חזרה למעונות. בגלל שזה סופש, כל הדרכי קיצור ה"רגילות" (כלומר דרך הפקולטה למכונות ואז דרך הפקולטה לתעשייה וניהול) נעולות, אז צריך לעקוף אותן
אז יש עיקוף קצר דרך אזור המעבדות של אווירונוטיקה אבל אין שם תאורה ובלילה הוא חשוך שם לגמרי ואני הולכת רק על סמך זיכרון, חוש כיוון ואינטואיציה נשית. ויש את העיקוף הארוך דרך המדרגות שליד הטיל שיורדות ישר לכביש הראשי המואר.
אז למה אני מספרת על זה... הרי אני לא ידועה כאחת שמפחדת להיאנס או להיאבד או למות
אבל היום כשיצאתי מהפקולטה והלכתי על אוטומט לכיוון האזור החשוך של המעבדות הקפיצו אותי רעשים. משהו מתכתי נופל, מספר נחירות חזקות ואז ריצה.
פתאום הופיעו מעבר לסיבוב 6 חזירי בר שמנים וענקיים ורצו אחד אחרי השני לכיוון היער. כל פעם שחשבתי שהם סיימו לברוח ועכשיו אפשר לעבור, הגיח עוד אחד ורץ אחריהם. עד שכבר הפסקתי להיות בטוחה ופשוט נשארתי לעמוד שם מאחור, מחשש להידרס על ידי אחד מהם. הם באמת ענקיים.
אחרי זה התלבטתי אם להמשיך בדרך החשוכה והמבודדת השורצת חזירי בר או לעשות אחורה פנה וללכת בדרך הארוכה והבטוחה.
אחרי שקצת אכלתי סרטים על עצמי החלטתי לחרוג ממנהגי ולעשות את הדרך הארוכה, כי יש לי עדיין כמה דברים שאני צריכה להספיק לעשות לפני שאמות, ובכלל עדיין לא כתבתי את "המכתב למקרה שאמות". ואז זה יהיה רע, רע מאוד.
ובנוסף גם לא כל כך נעים למות על ידי לינץ' של חזירי בר עם שיניים ארוכות וטפרים חדים וצחנה חזירית מהפה. וחוצמזה, אם חזירים אוכלים אדם, זה עדיין נחשב חוסר כשרות? או שזה רק חד צדדי?
עכשיו אני תוהה מה לעשות להבא. אין לי ספק שהימצאות של כל כך הרבה חזירי בר בבת אחת באותו מקום באה מסיבה מסוימת, והסיבה עלולה לחזור על עצמה, גם בלי שאצפה לכך. אני מניחה שבסופו של דבר ההיגיון (או הפחד) ינצח ואני אלך בדרך הארוכה, ולעזאזל העצלנות.
ועכשיו בשביל הגברת המוטיבציה הנה רשימה חלקית של דברים שעלי עדיין לעשות לפני המוות:
- להרוג את אנליזה נומרית
- להעתיק מויקטור במבחן בפיסיקה 2
- לעשות לנדב מסאג' עם שמן בפנים
- ללמד את טיפני לצייר עם צבעים ומכחול על קנבס
- לשמור על צ'יטה כשהיא תמליט
- לעשות מכתב למקרה שאמות
עכשיו, בשביל הגברת השפיות, אני הולכת לישון.
ליל שישי עלוב ומחורבן גם לכם, וחג שמח.
והמוווווווווווווווווווווווווון מזל טוב לאנדרוחה החייל המצזדיין שסוף סוף השתחרר 
ועכשיו הוא נמנכ"ל חברת ליסינג.
ברכות!
אז......... ביי
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: