| 3/2010
איזה דיכאון + איזה כיף = איזה פיצול אישיות
נפילת מצברוח מטורפת...
אני לא יודעת אפילו ממה להתחיל - המבחנים שהלכו גרוע, החברים שאיבדתי,
ההורים שאיכזבתי, עד כמה אני חלשה...
מקודם דיברתי עם אמא ואבא.... קיבלתי הצעת עבודה שהחלטתי לקחת, וכבר הייתי
מוכנה ממש לחתום על חוזה והכל, וזו נראתה לי עבודה שבהחלט יכול להיות לאן
להתפתח ממנה ולהרוויח לא רע...
אז התקשרתי לאבא, להתייעץ איתו קצת על דברים שקשורים לחוזה העסקה, תנאי שכר
וכו'... וכשסיפרתי לו ולאמא על העבודה והמהות שלה אמא ישר השתלטה על השיחה
וניסתה לשכנע אותי לוותר על זה
והסברתי לה למה אני חושבת שזו עבודה טובה והזדמנות טובה... ותנאים מעולים
(עבודה מהבית, דרך המחשב, באיזה שעות שאני רוצה וכמה שעות שאני רוצה, תשלום
פר שעה), אבל היא פשוט התנגדה בכל תוקף
כמובן שהיו לה סיבות, אבל הן נראות לי סיבות די פרנואידיות ולא מוצדקות -
זה עלול לפגוע לי (יותר) בלימודים, הוא עלול לעבוד עלי ולסבך אותי במשהו לא
חוקי, וכאלה...
והיא התלוננה שבקושי יש לי זמן לעשות את העבודות סמינריון שלה ולעזור
לאורין ואייל בשיעורים אז עכשיו אני רוצה גם ללכת לעבוד :\
ועדיין התעקשתי שאני רוצה לנסות לפחות לעבוד לתקופה מסוימת, ואם לא יילך אז
לחתוך...
אז היא אמרה שאם אני אעשה את זה היא נורא תיעלב ותפסיק לדבר איתי ולא תבקש
ממני יותר לעשות בשבילה כלום, ואפילו תעדיף לקחת מישהי בתשלום בשביל זה,
העיקר לא לבקש ממני :|
(נכון שזה לא תענוג גדול לעשות לה את כל העבודות
בצפר-ציונים-סמינריון-הגשות שלה, אבל זה ממש דפוק שהיא תשלם למישהו אחר
בזמן שאני יכולה לעשות לה את זה, רק בשביל לא לבקש ממני)
והיא גם הוסיפה שעכשיו לקחת עבודה ובגלל זה להיכשל בכל המקצועות ושאז יעיפו
אותי מהטכניון ומהעתודה יוריד לטמיון את כל ההשקעה שלה ושל אבא בלימודים
שלי ובי וזה כמו יריקה בפרצוף
קיצר
היא המשיכה בכיוון הכללי הזה...
ובסוף נכנעתי ללחץ שלה והחלטתי לוותר על העבודה
ואז היא היתה מרוצה
אני באמת מאמינה שהיא עשתה את זה מתוך כוונה טובה ורצון להגן עלי שאני לא
אפגע משום דבר, אבל אני לעומתה מאמינה שאני צריכה להתנסות ולהיכוות בעצמי
ואני אולי לא מנוסה או מבוגרת או חכמה במיוחד אבל זו נראתה לי הצעה טובה
בכל מקרה זה לא משנה, ויתרתי על זה
שלחתי לו מייל שמבטל הכל
ועכשיו אני מרגישה ממש רע...
מה עוד סבבה חוץ מזה... אני אנסה לספר משהו שמח
לא מזמן חלמתי שאני גבר נשוי שרק התחתנתי וזה ליל הכלולות ושאני רוצה לשכב
עם אשתי
אז אני לוקחת (לוקח?) אותה למיטה ואנחנו מתחילים...
ואני ממש ממש פוחדת, ואני לא נמשכת אליה בשיט, והיא כולה שוכבת על הגב
ומסתכלת עלי בציפייה, כאילו אני זאת שצריכה פתאום להוביל הכל, וזה קצת
הלחיץ
קצת הרבה
ואז שמתי קונדום ושמתי לב שיש לי זין
וזה היה מוזר ומתנדנד
והיא עדיין הסתכלה עלי בציפייה ובחנה כל תזוזה שלי ושכבה מתחתיי עם רגליים
מפוסקות
אז ניסיתי לחדור אליה :|
וזה היה הכי מוזר בעולם ופשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לידי תנועות של
קדימה ואחורה
ומשום מה היה לי ממש קטן חחחח
לא נראה לי שעמד לי אפילו
טוב זה מתחיל להיות מוזר לדבר על זה
לא יודעת אפילו למה אני זוכרת את החלום הזה
שיהיה....... נשכח ונסלח
עוד 20 דקות יש לי אימון... ואין לי כוח ללכת בשיט.... היום הייתי בשיעור
טייקונדו ועיקמתי את הרגל
ויש לי כאבים ממש מציקים בעצמות של כף הרגל
ותירוצים תירוצים
אה רגע
לא כתבתי מה הקשר לקחתי טייקונדו
טוב רציתי לקחת איזשהו קורס בחירה... ובהתחלה לקחתי מקהלה אבל המנצח לא
קיבל אותי :( אני כזו זייפנית
אז הברירה היתה בין "תרבות סין והשפעתה על המזרח התיכון" ובין קורס ספורט
כלשהו
ודי ברור מה העדפתי
והיחידים שהיו פנויים בקורסי ספורט שגם הסתדרו לי עם המערכת היו הגנה עצמית
למיניהם - ג'ודו, קרטה, טייקונדו......
אז לקחתי טייקונדו D:
וזה ממש מוזר
זה עשוי רק מבעיטות
אבל זה כיף
באחד השיעורים התאמנתי עם אחת הבנות על בעיטות... אז צריך לבעוט באיזה משהו
כזה שעשוי מכרית קשיחה שמחזיקים
אז בעטתי בזה
ואז בא המדריך לבוש באיזו חליפת הגנה ואמר, תבעטי בי
אז אמרתי טוב
ובעטתי בו
די חזק..
אז הוא עף איזה מטר אחורה
והפרצוף שלו מרוח בהפתעה
והוא אמר, בעיטה טובה
וחשב, את בחורה, את לא אמורה לבעוט ככה
אז צחקתי בליבי D:
אוף מחר מעבדה... ועוד בקריסת קורות
שאין לי מושג בכלל מה זה אומר
אתמול בערב היה לי כיף
הלכתי למסיבת השתכרות לכבוד סיום מועדי ב' שאירגן איזה חבר טוב
בדירה שלו במעונות...
היינו בערך 10 איש עם די הרבה וודקה ומשקאות אנרגיה
והיה ממש כיף ועשינו מלא שטויות....
לא השתכרתי אבל הייתי מספיק מסטולה כדי לעשות שטויות, ועדיין מספיק פיכחת
כדי לזכור אותן אחר כך
אוי השטויות...
ואיזה אחד שם שתה יותר מידי, מהר מידי, וכנראה על קיבה ריקה...
ובדיוק לפני שהוא התמוטט והקיא על עצמו ועל כל האזור הוא סיפר שהחתול שלו,
בנץ, מחכה לו בבית ושהוא בטח ממש מתגעגע אליו וכדאי שהוא יילך כדי לחזור
אליו שהחתול לא יעביר את הלילה לבד...
ואז כאמור הוא התמוטט והקיא ודי איבד שליטה על עצמו
הוא היה סמרטוט ונמרח על הספה ולא היה מסוגל להרים את עצמו
זה היה פעם ראשונה שאני רואה מישהו במצב כזה (למרות שכמה ימים לפני ראיתי
איזו דמות בסרט "טים אמריקה" עושה בדיוק אותו דבר - שותה שותה ומקיא מקיא
את נשמתו), וזה היה קצת מפחיד, קצת עצוב, קצת מצחיק, קצת מרתיע
ריחמתי עליו
שוכב שם חסר אונים, תלותי, מעולף למחצה, מסריח מקיא, ברגעים המעטים שהוא
חוזר להכרה הוא לא מפסיק להתנצל...
אה בעצם היה רגע אחד שהוא חזר להכרה ואמר לי לסתום כבר את הפה D:
וכשהסתכלתי עליו כל מה שחשבתי עליו היה החתול שלו
לא ידועת אפילו למה....
עצוב
ולנושא שמח יותר....
*חושבת מספר דקות*
אממ. אני מופיעה ב2 תמונות בעיתון של הטכניון
זה שמח? לא יודעת
*מאלצת את עצמי לחשוב על משהו שמח באמת*
משהו שתפס לי עכשיו את העין - לא בהכרח מאוד שמח, אבל סתם נחמד - זוג
עגילים שקיבלתי מחבר טוב מאוסטרליה. כל עגיל הוא בצורת איש שהולך על איזה
שביל והם נקראים "coming home" ואני מאוד אוהבת אותם כי הם מזכירים לי את
הדרך שנראית לי אינסופית כל פעם שאני נוסעת מהטכניון הביתה, מרוב שאני מצפה
כבר להגיע...
הנה תמונה שלהם
טוב, תמונה לא זמינה כרגע, אצרף בהמשך
וניסיון אחרון לחשוב על משהו שמח:
עוד מעט יוצאים לחופש פסח, שבוע וחצי להיות בבית...... חלום
(או שלא?)
קיצר
הלכתי לעשות משהו מועיל עם עצמי
אה, ובסוף שיניתי קצת את המחזה למשהו יותר קריא ויותר דומה למחזה: המחזה כאן
לסיום תמונת ייאוש:
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: