מי ידע שברגע שרגליך ממריאות מהאדמה אל השמיים, הן מנתקות אותך לחלוטין מהמהות שהייתה לך על הקרקע? ואתה הולך לאיבוד בתוך העננים עד שהרוח מפילה אותך בחזרה לקרקע מוכרת ולא מוכרת. ואתה מנסה לפנות לאנשים, המהויות שנהגו להקיף אותך עד לא מזמן, והם אף פעם לא שומעים. מקשיבים, אבל אף פעם לא שומעים. והעיניים... העיניים הן אותן עיניים, אבל המבט אינו אותו מבט. אינך קיים יותר, זהות נסתרת. הגעת למצב שהוא אינו בלתי-הפיך, אבל כמה קשה זה להשיב זהות שאבדה, קיום שנעלם והתאדה.