שבת אחרונה סגרתי בבסיס עם שאר הקורס ככיתת אלונקאים , המלחמה השפיעה על כל אחת ואחת מאיתנו.. על חלקנו יותר ועל חלקנו פחות.
אני זוכרת יום שישי בבוקר כשפשוט התלכנו לנו עם הסמל התורן תוך כדיי שעשינו נקיונות בבסיס (טמטום של בה"ד 10) שמתי לב שהכומתה שלו היא כומתה של כפירניק, ומאחורי התולעת (סיכת החובש שלו) יש פלסטיק שחור.. מה שאומר שאחד מהחברים שלו נהרג.
שאלתי אותו אם הוא היה בכפיר והשיחה התגלגלה משם לזה שהיה לו נורא קשה לצאת מהחטיבה שלו ולהשאר מפקד בבה"ד.. המילים העיקריות שמהדהדות לי בראש מאז יום שישי הן "מכפיר אתה יוצא או עם ארון או בארון" זוהי לא הפעם הראשונה שאני שומעת את המשפט הזה.. במיוחד לו מכפירניק..
אחרי ארוחת שישי בבסיס קיבלתי הודעה ממיכאל (מישהו שקרה איתו משהו טוב ונגמר רע ) שעוד שעה הוא בעזה, ההודעה הזאת פשוט עוררה בי את המשפט יותר ממקודם, הרגשתי כאילו הראש שלי מדקלם את המשפט הזה שוב ושוב וככה במשך לילה שלם.. ולאט לאט התחלתי להיזכר בכל אותם כוחות צבאיים שכרגע נמצאים בעזה, אותם אנשים שכרגע בעזה.. אותם אנשים שפשוט במרחק הליכה מעזה וכל אלו שעוד רגע מוקפצים לשם..
פשוט לא יכלתי להירגע, גם עכשיו המצב לא הרבה יותר טוב..
חי"ר, הנדסה, שריון, צנחנים, תותחנים, כפיר, חי"א, גולני ועוד ...
היום, אחרי שהודיעו לנו שחיילים נפגעו (לא יכולה לפרט יותר מזה) מישהי מהקורס פשוט ישבה בחדר אוכל חסרת אונים והדמעות פשוט זלגו בלי וזאת כי היא ידעה שיש 50% שהחבר שלה הוא בין הפצועים והיא פשוט לא יכולה לעשות כלום.
קיצרו לנו את הקורס ופשוט דחסו הכל, הורידו את כל הא"ג (אימונים גופניים) והשעות חינוך והבטיחות שהיו אמורות להיות לנו ודחסו יותר שעות לימודים והעריכו לנו את הלו"ז בשעה.
מסתבר שצריכים גם ג'ובניקיות שיתפקדו בזמן מלחמה ..
והמצב האישי שלי?
בקאנטים.
אני לא מפסיקה לחשוב על המלחמה ועל כל מי שכרגע יכול להימצא שם.. הלב שלי פועם חזק יותר ויותר כל פעם שאני נזכרת בכל ידיד שלי וקרוב שלי שנמצא שם כרגע.
כרגע אני בגימלים .. חוזרת ביום שלישי.. החורף התחזק וההתקפים החליטו להופיע יחד איתו, רופא היחידה החליט להפנות אותי לרופא נוירולוג על מנת לשקול הורדת פרופיל רפואי והעניין הוא שאין לאן.. אחרי 45 (הפרופיל הנוכחי) 21 הוא השלב הבא זה אני פשוט לא רוצה לצאת מהצבא, אני שונאת מסגרות אבל אוהבת את הקורסים, את החברים.. את הכל.
בלימודים הולך בסדר.. פישלתי קצת בגלל המצב הכללי שלי (שהוא לא משהו כרגע) אבל זה משהו שהולך להיות מתוקן בהחלט .
בסה"כ לא קל אבל כולנו מנסים הלפיק את המקסימום האפשרי..
בתקווה שיהיה טוב.
אמן..