התקופה הזאת של השנה תמיד קשה, בגרויות והכל. שנה שעברה היו ליידי אנשים שהאמינו שאני יצליח, שהכל יהיה בסדר איתי, שאני טובה, מצויינת אפילו, נהדרת, יפה טובה חכמה וכו' ונכון לתקופה הזאת התרחקתי מכל נפש חייה או פשוט אין זמן לקרב אליי אף אחד עם כל הלחץ הזה.

בתקופה הזאת אני מתגעגעת אליו.. "חבר טוב" אויי גאד איך אני קניתי את זה.

בשנה שעברה אפילו ריח המי פנים שלי הזכירו וודקה, כל בוקר מחדש.. וכשלמדתי חשבתי שאני זקוקה לזה.. לא מאמינה שאני מספרת את זה כאן. מזל שעברתי את השלב הזה.

אני כבר לא זקוקה לזה יותר, לא תלויה בשום דבר כזה.. אז למה אני פשוט לא מסוגלת ללמוד אני לא יודעת.

אני פשוט עייפה יותר מיידיי, לא עייפה פיזית, עייפה מבפנים

ושוב- לא כמו שנה שעברה שחשבתי שאני לא אשרוד שנה נוספת בחיים פשוט כי הייתי דיכאונית (לא ראו את זה על הפרצוף שלי כי פשוט ידעתי להסתיר הייטב) ואובדנית אלה פשוט עייפות של: אני זקוקה למנוחה, לפסק זמן מהכל והרחק מכאן..

קשה לי להאמין שאני מסיימת תיכון, אולי כי בתוך תוכי אני לא הכי רוצה כי אחריי הכל אחרי זה אני בת אדם לעצמי, חופשייה כמעט. חוץ מהעובדה ששבוע אחרי אני מתגייסת והופכת לשפחת צה"ל עם מדים ירוקים. אבל מי שמכיר אותי טוב יודע טוב מאד שאני לא משתלבת במסגרות, אף פעם לא השתלבתי ואף פעם לא הרגשתי שייכת למסגרת שהייתי "מוכרחת" ללכת אליה פשוט כי זאת הנורמה וזה חובה אבל נראה.. אולי הפעם זה יהיה שונה, אני מאד מקווה.

סיימתי עם הבגרות בתקשורת עיונית ועם הבגרות בפרסום וכמו כן גם את הבגרות במחשבת ישראל (היום) ובקרוב תנ"ך.

אני פשוט זקוקה למישהו שיאמר לי שאני יכולה, שאני מסוגלת, שאני כן אצליח. אני זקוקה לו, להם.

עברה כמעט שנה!! לא יאומן כמה השתנה מאז.. כמה שאנחנו השתנינו, התבגרנו ועכשיו הם (רובם לפחות) מהלכים להם במדים ואני מסיימת תיכון והרבה פחות נאיביות ממה שהיתה לי פעם, הרבה פחות ילדה.

אני כותבת את הפוסט לצלילי רובי ויליאמס, לא סבלתי אותו פעם ופתאום המוזיקה שלו מתחבבת עליי מאד.

רוסיה זכתה! רוסיה זכתה ושוב: רוסיה זכתה.

דימה בילאן לא כזה רע אחריי הכל, יש בו את הcharm שגרם לכל אותן מדינות לבחור בו. תגידו לי שלא היתם בוחרים בחתיך שחור שער ובעל עיניים יפות שיודע לשיר (למרות שהוא זייף באוריווזיון) עם בגדים לבנים.. גררר מייאו ^^ .

ולהבא: אם שולחים תימני לשיר שדווקא דפק הופעה מדהימה לולא החברות "גיים -בויז" מאחוריו שהלכו אחריו כמו דבק כל צעד, זה בהחלט נראה מטריד ומציק.

לדעתי הגיע לישראל מקום גבוה יותר אבל לא נורא..

רוסיה ניצחה ואני שמחה, ומשוחדת חח.

אנה שפתאום אבד לה התיאבון לגמריי ומנסה לא לשנוא את האנשים שהיא אמורה לאהוב... 

(אגב, רצו לפני כמה ימים לספר אותי סטייל ויקטוריה בקאהם כדיי שאני אשתתף בתצוגת עיצוב שיער וזה..  אבל נמנעתי מתספורת כזו אז בסוף לא השתתפתי. )