שלום, אני מניחה :) , השתנו כמה דברים מאז שלא הייתי פה, וואו כמה שיכול להשתנות בכ"כ לא הרבה זמןלא יאומן.

האמת שאין לי מושג מה אני עושה פה, כנראה העצלנות שמשתלטת עליי לאחרונה ועצם היותי מובטלת מזה יומיים גם היא.

מפחיד להפוך מחיילת משוחררת למישהי שמנסה להשתלב בחיים האמיתיים של המבוגרים ואולי הלא כ"כ מבוגרים..

להתחיל ללמוד, לעבוד. לשלוח קורות חיים לכל מכל קרוב ונוח לתנאים בהם אני עובדת עכשיו.

באוגסט הייתי בתגלית רוסיה, אנשים בגילאי 18 -28 .
ולמרבה הפלא ראיתי את רובם כילדים, אחים קטנים, למרות ששם הם כבר נחשבים כאנשים בוגרים, חלקם עם תואר ראשון (לפחות) , מאורסים, נשואים, עם ילדים, גרושים..
אבל עדיין הייתה בהם כזו תמימות שלא תראו פה אחרי גיל 20 אולי מקסימום 22 , אני הסתכלתי על חלקם וראיתי את עצמי לפני 4 שנים.

מבחינתי הם שיקפו עבורי את מה שאני יכלתי להיות אם הייתי נשארתי שם, עושה תואר בספרות / אומנות או אולי מהנדסת (הדור השלישי)  ומאורסת לאיזה בחור חתיך ושנון ומצחיק שעוד מעט מסיים רפואה (הייה לנו אחד כזה בתגלית, דווקא עשה עליי רושם טוב, ורואים עליי שהוא טיפה יותר בוגר מאחרים שם).

ככה זה שם: מסיימים לימודים, מתקבלים לאוניברסיטה, לומדים, מתארסים , מסיימים ללמוד.. אולי מתחתנים אחרי זה ואחרי זה.. הכל פתוח . וכל זה קורה עד עד גיל 22 -26 מקסימום. בגיל 27 בד"כ אנשים נשואים / גרושים (עם המזל לא האיר פנים)  , עם מצב כלכלי כל שהוא , עם דירה ועבודה וקריירה , או לפחות אחד משלושת אלה.

ופה, עד שמסיימים צבא (שזה הדבר שהכי פותח אופקים ומבגר בעייני), וטיול לתאילנד, ואז לדרום אמריקה, ואז לקרובי משפחה בחו"ל (כי למי אין כאלה..)  ואז בום! מגיע גיל 21.. אולי אפילו 23 .

מתחילים ללמוד סופסוף אחרי שהחלטנו מה אנחנו רוצים, וזה פסיכומטרי (כי חלקנו היו סטלנים וקשוחים בתיכון שלימודים זה לא הייה האינטרס הכי גדול שלהם), מכינה,  לימודים לתואר ראשון שלוקחים מ3 -4 שנים בממוצע בסופו של דבר.

ובום, אנחנו בני 26 גרים בדירה עם חברים / בן זוג  וקורעים את התחת בעבודה .

והאמת, אני לא יודעת מה יותר טוב, להתחיל ללמוד באוניברסיטה בגיל 18 לא נראה .. לך תדע מה בשבילך.. ואם אחרי כמה ימים מחליטים שמה שבעצם כן נראה לך בהתחלה לא באמת בשבילך ובעצם את מגלה את עצמך עומדת בפרשת דרכים אם להמשיך ללמוד הנסדת תוכנה או להחליף את הקורסים שהיו בשנים האחרונות  בתולדות האומנות וציור ?

וזה בגיל 18

ואולי בגיל 21 הכל יהיה בהיר יותר? 3 שנים אחרי שראינו והכרנו וידענו יותר, כשאנחנו פחות תמימים ויותר מנוסים בעולם?
אני רק יודעת שאני יכלתי כרגע לגור ברוסיה ובשעה הזאת לחזור מהאוניברסיטה ואלוהים יודע מי הייתי עכשיו.. מה שבטוח שזה הייה יכל להיות טוב.

לא שעכשיו רע, למרות ששם אין פסיכומטרי!!