מה כל זה שווה אם זה לא אותך מאושרת? אני לא מדברת עליי, אני מדברת עלייך.

כל דבר שאני עושה או קורה לי - פשוט גורם לך להיות יותר אומללה , מודאגת או ניוורוטית מיום ליום.

את בעצם אחד האנשים הכי חשובים בחיים שלי, הנה על אבא ויתרתי כי הוא בחיים שלו לא אמר לי מילה טובה כשהייתי זקוקה לה, חוץ מאולי פעם אחת אבל את.. את פשוט מרימה ידיים ממני. אין גבול לכמה שאני מסוגלת לעשות למענך ועד כמה שאני אוהבת אותך. באמת. אפילו אם אני לא מראה את זה , אפילו אם אני יוצאת כל יום וחוזרת מאוחר כשאת לא מרוצה מזה. אבל אני רוצה להצליח , אני רוצה שאת תהיי גאה בי ותחשבי שאני חכמה יפה ומצליחה וכל מה שאי פעם חלמת שהבת שלך תהייה אבל את רק מתאכזבת כי כל מה שקורה לי, בין אם זה לשבור את הרגל, או להיות חולה כרונית מגיל 4 ובין אם זה כל הדברים שאת לא רוצה שאני אעשה.

אני רוצה שפשוט תהיי גאה באה ואם אני לא יכולה שזה יקרה.. מה בעצם החיים שלי שווים כאן?

זה מכתב התאבדות או משהו זה פשוט מה שאני חושבת עכשיו.

אני אוהבת אותך. אבל את מוכנה לשלם כדיי שאני אעזוב בגלל שאת לא מרוצה מאורך החיים שלי-

מהעובדה שכרגע אסור לי לעבוד, מהעובדה שאני מבלה  הרבה, מהעובדה שאני לא לקחתי קורסים או עדיין לא נרשמתי לבריכה (וזה םשוט כי אני לא רוצה להשתמש בכסף שלך), מהעובדה שאני משאירה את המנורת לילה דולקת בלילה פשוט כי אני נרדמת לפני שאני מספיקה להגיע אליה.

אני רוצה להתחיל לעבוד, להרוויח כסף משלי ואז להירשם ממנו לבריכה ולחדר כושר ואז לקחת קורס צילום או שפות. אבל אני רוצה שזה יהיה מהכסף שלי.

אני לא יכולה לעבוד בנתיים.. לפחות על זה את לא יכולה להתווכח איתי.. כי ככה החליט הרופא ומשרד הביטחון.

אני אוהבת,מעריכה אותך מה שלא יהיה בשבלי תמיד תהיי אמא שלי.