מספר נושאים שאני רוצה להדגיש השבוע:

1. האיחורים שלי.

2. האחריות שלי.

3. קנאה (WTF?)

4. אקס.

להפסיק לאחר לכל מקום שהוא לא הצבא. זה כבר נהייה מעצבן ואנשים מחכים לי עד שבסופו של דבר הם יתחילו לשים *** וללכת. לפחות זה מה שאני הייתי עושה.

אפילו הקוסמטיקאית עצבנית עליי, כמה אפשר?!

אני חייבת להפסיק לדפוק כוננויות ולהיות יותר ערנית לכל המתרחש, ריתוקים ומשפטים כבר עהיו בגללי, ונראה לי שפעם אחת הספיקה.

לא עוד.

אזמה אם אנחנו מתחרמנים ונפגשים מידיי פעם בבסיס,

lets face it: שנינו בצבא, שנינו חרמנים ושנינו סוגרים לא מעט ויוצאים חמשושים. מגיע לנו להסתפק לפחות טיפה מינית.. או להכין את עצמנו לסופ"ש לפחות.

אז מה הבעיה שלי כשאתה מדבר איתה? למה זה כ"כ מפריע לי.. היא חברה שלי ברמת העקרון, אומנם לא חברה חברה אבל עדיין קולגה וחברה באופן כל שהוא.

אבל היא כלכך פלרטטנית, פשוט בה לי לפעמים להוריד לה את הראש.

אני גם לא יודעת בעצמי מה אני רוצה משנינו ובוא נודע שגם אתה לא, ואני לא לגמריי פנויה רגשית כרגע אז אני לא יודעת מה הולך..

הייה שבוע מתיש.

שבוע הבא לא יהיה קל..

אבל יהיה טוב.

(לא לנשום...)
השמחה שבי זה לנון, העצבות שבך זה קייב,
השגעון שלי זה ואן-גוך, השתיקות שלך זה רפאל,
אהבה באור וצל.
 - אריק ברמן.

יש סיבה שהשרשרת שלך מונחת אצלי בתוךהשיפצור של הדיסקית והפתק ההוא שרשמתי מוצמד לדיסקית.