אז מה אני עושה באינטרנט בשעה כזו בבית?!

אפטר לפני שבת.

אז לאחר תקופה של חצי שנה חזרתי להיות רווקה, עם חידושים והתפתחויות כבן אדם, נקבה, חיילת, ובעיקר בת 19  עדכנית וכבר הרבה פחות קשוחה מבעבר.

אומנם אני לא אצעק כשיכאיבו לי, אני פשוט אסבול בשקט, אבל אני מסוגלת לבכות בשונה מפעם שדמעה אחת לא הייתה זולגת מעיניי.. שלא לדבר מול לבכות מול אנשים.

כל זה השתנה בחודש האחרון.

בכיתי, צעקתי, הרבצתי, התפטלתי מרוב כאבים,  אהבתי וסבלתי.

אז זה נגמר לאחרונה..

לא בכיתי מיום שבת, מאז השיחה שלי איתו שבאותו רגע חתכתי הכל.

אני אוהבת אותו אבל עדיף לא להיות בקשר.

וכמו כן אני גם לא מתכוונת להיות רווקה ממורמרת שיושבת לה בשקט וחושבת על מר גורלה כי זו פשוט לא אני.

אני יכולה לאהוב וגם לנצל הזדמנויות פתוחות.

מציינת שבאו כמה על הדרך..

GIRLS JUST WANNA HAVE FUN

ואני שואלת את עצמי - למה לא?

אומנם עם לב שבור אבל  עודני חייה =)

חיוך עצוב עם מבט לעבר העתיד.