היא רוקדת / אהוד מנור

מכל הבחינות, הכל מתוסבך.

אני מתגעגעת ולא קל.

אין זמן לכלום והכל צריך להיות דחוס..

המשמעת הזאת בצבא פשוט הורסת. לשתוק זה מעצבן.

למלא פקודות מפגרות זה בכלל..

לפני כמה ימים פשוט התרסקתי, גיליתי שהאנשים שהיו שם בשבילי פעם - יהיו גם עכשיו.

הרבה השתנה ללא ספק, ממשיך להשתנות.

אני פשוט מרגישה טוב עם עצמי.. איתו .. ובו זמנית הכל משתבש כל פעם מחדש.

החורף הזה הולך להיות כלכך מלא סמים .

ולא מהסוג שאנשים ישר חושבים עליו אלה סמים מהסוג הרפואי והחוקי.. והאמת, זה בכלל לא הופך את זה ליותר טוב.

מה שלא הורג - רק מחזק.

שינה זה לחלשים! (כדאי שתפנימו את זה בצבא)

ועכשיו.. הלכתי להתארגן ולצאת לאיזה מספר שעות.