אתמול נפגשתי איתו, הרגשתי איתו כל כך בנוח שזה לא הגיוני. שתינו תה עם שוקולדים חח לשם שינוי זה לא היה משקה אלכוהולי ושנינו לא היינו מסטולים שיש בזה כמה וכמה יתרונות..

דיברנו, עשינו שטויות והזמן פשוט נמשך.. עד 2 בלילה למרות שלמחרת בבוקר היית אמור ללכת לאוניברסיטה ואני גם ככה חולה עם דלקת גרון אבל למרות שכמה שלא ניסיתי להתחמק ממך ולמנוע ממך לנשק אותי ואתה פשוט התלהבת יותר, כמו ילד קטן.. וגם אתה חולה.. 

כל הזמן רק חייכתי וצחקתי, הרגשתי טוב להיות איתך ולהתחבק איתך באותו רגע לצלילי ההארד רוק והמטאל שיוצאים מהרדיו שלך..

בחיים שלי לא יצאתי עם מישהו כמוך.. יש בך משהו שונה. משהו אחר..  והנשיקות שלך הן שונות לגמריי מכל אדם שנישק אותי עד כה.

כל פעם לפני שאני פוגשת אותך אני חושבת לעצמי.. "מה לעזעזעל אני עושה? למה?"

בחיים לא היתי מסוגלת לדמיין לעצמי את שנינו יחד באותה סיטואציה כמו אתמול.. או שלשום, אתה לא מתאים לכל הקרטריונים של הבחורים שהיו לי עד כה, אתה שונה.. סטלן מידיי ובו זמנית רציני מידיי.. החברים הקרובים שלך מסטולים מהתחת, כמו שהיית אתה לפני זמן מה, כשהכרתי אותך.

לפעמים אתה דומה יותר מידיי לילד ולפעמים אתה יותר גבר שרואים מצויין מי הוא ומה הוא אבל עם זאת, אני לא בטוחה בך ולא סומכת עליך.

אתה מישהו חדש בחיים שלי, יוצא דופן, מחדש ומעורר לי את החיים ואפילו מוסיף להם קצת פלפל.

אני פשוט תוהה מה יהיה איתך.. ולאיזה כיוון כל זה הולך, כי האמת?

המצב הזה גורם לי לחשוש.