זאת אחת ה-שאלות.
מבחוץ הכל טוב אבל מבפנוכו יש אנרכיה ובלאגן נוראיים שיוצאים לי מכלל שליטה..
יותר מידיי כאלה.. אבל מצד שני יש כל כך הרבה דברים להעריך וזה בדיוק מה שאני עושה. דברים שלא באמת הבנתי לפני תקופה מסויימת, אפילו אם חשבתי שכן.
למה כל אדם שבא, אני חייבת להשוות אותו אליך.. אני מרגישה כאילו נהפכתי כמוך במובן מסויים. אם רק ידעת איך הרגשתי אז.. למרות שעברה תקופה נכבדת של זמן והרגשות (או מה שזה לא היה) שלי אליך נעלמו להם לפני הרבה זמן עדיין נשארו הזיכרונות.
כל ההשוואות של איך אתה מנשק ואיך הנוכחי עושה זאת .. ומי טוב יותר.
באופן מסויים אתה השארת אצלי כתם וזיכרון טוב וגם רע.
במקלות ואבנים / אנה Annarchy
אם תחחשוב על זה
ותביט מסביב תראה רק מה שאתה באמת רוצה
ואפילו לא תדע את זה
המלחמה הולכת וגדלה
וכשתבין שאינשטין צדק יהיה כבר מאוחר
מקלות ואבנים כמו אבינו הקדומים
רק מקלות ואבנים.
וכשתנסה לשנות לא תבין למה לא הולך
וגם אם תירקע ברגלייך תצעק, תתחנן ותבכה..
זה לא באמת ישנה.
פשוט תבין טעויות ותיקח את הרגש שלך, תתחזק ותקן את עצמך
ותאהב את עצמך ובחיים אל תיבלע לתוך משחק החיים ותשכח מי אתה
כי זה בעצם יהיה הרגע שבו איבדת את תחושותיך שאותן כבר אי אפשר להחזיר.
זכויות שמורות לי .
אחריי תקופה מאד ארוכה שלא כתבתי.. רואים אה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Venera