זה הזמן להיות אני

אני צריכה להתרחק מכולם,

מעצמי בעיקר.

זמן לנשום,

לאט לאט ובשקט.

בלי העיניים של כולם נעוצות בי,

מבקרות את מה שאני עושה,

מותחות ביקורת,

בלי רחמים.

אני צריכה לבכות,

להוציא את כל מה שרע לי ועצוב לי ממני,

בלי שיגידו לי שדווקא אני אשמה.

שבאמת לא הייתי בסדר.

בלי שיגידו כלום. 

רק יחבקו אותי.

ויקשיבו,

באמת יקשיבו.

כי אני מוכנה להקשיב.

אני רוצה להקשיב.

להיות שם בשביל מישהו אחר,

זאת נראית לי הרגשה כ"כ מדהימה.

לדעת שיש מישהו שסומך עלי שאני אהיה שם בשבילו.

אני חושבת שזו הרגשה יפה יותר מההרגשה שיש שם מישהו בשבילי.

לדעת שמישהו יודע שהוא הכי חשוב לי.

זה כל מה שאני רוצה.