מה יש להגיד?
פעם חמישית שצמתי...
מסקנות יש הרבה...
15 שנים אני חיה פה, באותו איזור, עם אותה אווירה, ואותם אנשים... בערך.
15 ימי כיפור... בדיוק אותו דבר...
אוכלים ארוחה מפסקת עם המשפחה, קובעים עם איזה חבר/ה ובאיזה 9 יוצאים להסתובב
אני זוכרת כמו אתמול כל יום כיפור שחוויתי פה
הרי אני גרה במרכז, אז כל יום כיפור בערב רואים את כל האנשים עם המבט המטושטש בעיניים... רואים את העינוי של הנפש...
כל החיבוקים והסליחות... הבילוי הממושך בבית הכנסת, התפילות... האחדות הזאת... של אותו עם עם אותה דעה ואותו חשבון נפש. של כולם. באמת כולם.
מה יש להגיד?
אני מאוכזבת מהמדינה שלנו.
כבר כמעט ולא היו אנשים ברחוב... הטיול עם המשפחה נחל הרבה פחות שיחות עם מכרים שכבר לא יוצא לראות ולצערי- היה אפילו מקום לילדים הקטנים לנסוע במהירות שיא- שלא כמו פעם כי היו צריכים להזהר לא לדרוס איזה אישה צמה...
את האמת?
נמאס לי כבר
נמאס לי מכל העלק ליברליות הזאת
זאת המדינה שלכם! אתם יודעים בכלל למה צמים?
לפחות היה משהו משעשע בכל העניין
כל אותם אנשים שצמים בדרכם שלהם.
פאקינג בולשיט אחד גדול...
מה זה החרא הזה?
צמים ומעשנים? לא אוכלים אבל שותים? כל התירוצים העלובים האלה כבר ממש לא קונים אותי
אנשים עם בעיות שבאמת אוסרות עליהם לצום צמים... וגם אלו שבאמת לא יכולים הולכים לרב לקבל הקלה בצום
למה זה לא חשוב לדור הזה?
למה לא חשובות לנו הסיבות, המלחמות, הקשר לדת?
פעם בשנה לצום 24 שעות פחות או יותר לא יהרוג אותכם...
אתם לא יהודים? אתם לא נולדתם פה? זאת לא הכנסת שלכם? זה לא האלוהים שלכם?? זה לא הצבא שלכם ששומר עליכם? שמת בשבילכם? וגם העולים החדשים... בחרתם לעלות לפה אז ככה גם בחרתם לחיות את סגנון החיים שלנו!
שבו תעשו את החשבון נפש הזה
תענו את הנפש שלכם
יום אחד.... תנקו את עצמכם.
וואלה לי לא היה קל... שנה חמישית שצמתי ובאמת היה לי ממש קשה
לא אכלתי לא שתיתי ולא עישנתי.... ומסביבי כל הביסלי-קולה-סיגריות פשוט דחו אותי
וכן מה לעשות? הגוף שלי היה עצבני והיה זקוק להרבה דברים אז אולי הוצאתי את העצבים שלי על אנשים
אבל זה הגיע לכל אחד מהם
ולא, אני לא איזה רבנית מתחזקת
אבל אני חושבת שהמדינה שלנו ובמיוחד הדור שלנו נהרס...
כל הטכנולוגיה ההייטקית הזאת הרסה אותנו
אנשים יושבים ומזמינים סרטים בVOD כדי להעביר את הזמן... מה זה השטויות האלה
לי עבר הזמן מהר? כל דקה עינתה אותי יותר...
עוד משהו-
כל ה-"צמים בדרכם שלהם".... הדרך שלכם מזלזלת בכלכך הרבה אנשים שכן אכפת להם וכן מאמינים שזה מגעיל... החצי צום שלכם ה"ליברלי פלורליסטי" הזה פוגע ומשפיל ומזלזל בכל מי שצם עד הסוף
בכל מי שלא הדליק אש ואורות ולא חתך נייר ולא כתב ולא נתן לגוף שלו שום סיבה למנוחה ואף הקטנה ביותר
שאלו אותי אתמול ממתי נהייתי כזה מאמינה...
אז אמרתי ממתי שיש לי את הסיבות שלי
והן הכי נכונות בעולם... וחבל שהן לא של כולם...
החשבון נפש שלי השנה נעשה בצורה מצויינת וכנה ואמיתית ומסורתית ולפי האמונה...
בסופו של דבר הסקתי מסקנות שאולי יראו לכם כאילו לא סלחתי ולא וויתרתי
אבל דווקא בגלל שעשיתי את הדברים האלו הגעתי למסקנות האלה...
אנחנו דור מזויין.
בכל אופן,
עוד מעט ההזכרה של סבא
ו...
אין לי מה להגיד על זה.
זה יותר כואב משנה לשנה.
דחוף לעתיד של ההווה
כמו עבר
לפני עתיד
וכמו הווה
משובש.
כמו ציפור שעפה גבוה
מעלה ומורידה את כנפייה מעלה ומטה
מעלה ומטה
כך גם אנחנו
יום כך ויום כך
יום עבר יום הווה
יום הווה שחוזר על עבר
ידוע מראש
צפוי לא צפוי
פוגע...
מילים בעלות משמעות אפסית אך
מילים בעלות עוצמה
תאוצה
מפריע לא מפריע
הסוואה וגילוי
יש אך אין
אך אין?
אין.
בלילה במיטה
ביום בכיתה
מחשבות לא מחשבות, רוב מוחץ של לא.
לאאא
נעתקו מילותיי מפי
אך לא מחשבותיי ממוחי
ולא
רגשותיי מליבי
משחק שקר יומיומי
מבטים מתחלפים במהירות
אך המבט שלך
כמו של היתר.
רות...
*וציניות אחרונה להיום-
זאת רק אני או שבטקס האמי האחרון קווין לטיפה נראתה יותר כמו קווין לה פיתה...?
או שמא עליי להגיד [בשל המימדים] קווין לה לאפה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
