אני,
אני פשוט בשוק.
587 עמודים, ואכזבה אחת גדולה.

ביקורת ראשונה בבלוג,
ביקורת אמיתית.
וזה מה שאני חושבת, נא לא לשכוח.

~פוסט זה, בהחלט, לא לשונאי הארי פוטר~

לפני כעשר דקות סיימתי לקרוא את הספר השישי.
ויש לי ביקורות רצינית לכתוב עליו (אני אשתדל שלא להכניס ספויילרים, לאלה שעוד לא קראו, אבל זה בהחלט יהיה קשה).

בתור אחת שציפתה דיי הרבה זמן (ואני בטוחה שיש כאלו שציפו הרבה יותר זמן ממני), וגם זה שאינני מעריצה שרופה (וגם, אני בטוחה שיש כאלו שהם מעריצים הרבה יותר "שרופים" ממני) - דיי התאכזבתי לאט לאט מהספר.

הספר מביא את המשך העלילה בהוגוורטס, בשנה השישית של הארי רון והרמיוני (מן הסתם).
אבל מסביב לכל "העלילה" (שאני לא ממש רואה ומגלה בספר הזה), בעיקר מתמקדים בוולדמורט - מה שלא הכי מעניין, במיוחד שזה מתחיל להיות מין נושא מרכזי.

ואני יודעת כמה הוא חשוב בכל הסיפור, שוב - מן הסתם, אבל ליצור סביבו עלילה זה כבר משהו אחר.
מי שקרא את כל הספרים בסדרה עד כה (וגם אלו שרק צפו בסרטים...) יכולים להבין שרון והרמיוני צריכים להיות ביחד, זה לא משהו חדש במיוחד.
וכמובן, שבספר היא לא תממש את ה'רומן' הזה (אופס, ספויילר.) כמו שצריך, וזה פשוט מעצבן - כי זה חייב לקרות בשלב כל שהוא!
במקום זה, ג'יי.קיי.רולינג מוסיפה סוג של פלפל שיגרום לך להחנק במשך הסיפור - מוסיפה להארי אהבה חדשה, בערך.
זה דיי דבילי, אבל מי אני שאשפוט.
כמו בכל בספר, ג'יי.קיי. מוסיפה רמזים לאט לאט שיובילו אותנו בהגיון אל סוף הספר - שזה לא חדש מי יודע מה, כי היא עושה את זה מהספר הראשון שכתבה.
במשך כל הסיפור אפשר לראות שהיא יוצרת סוג של השוואה בין טום רידל (וולדמורט) לבין הארי פוטר.
מה שאני מוצאת, דיי נכון לעשות. כי מי שמכיר את הסיפור, יודע שיש ביניהם כמה קווי דמיון - מעטים אך קיימים.

הפרקים האחרונים מתישים, מעצבנים ועצובים במיוחד.

כן, מישהו מת.
וכן, מגלים מי הוא הנסיך חצוי-הדם.
וכן, אני בכיתי.
ואם אתם רוצים תרדו עליי כמה שאני רוצה,
אני חושבת שלבכות מספר (מה שקרה לי פעם ראשונה בכל חיי,) הוא בדיוק אותו הדבר כמו לבכות בסרט, ואולי אפילו יותר טוב. כי בספר מתארים לך את התמונה, ואתה מדמיין אותה כמו שאתה חושב - ולא מכתיבים לך תמונה למוח.

בכללי,
אני לא מדרגת את הספר כהאהוב עליי ביותר.
דיי מרגישים שלורלינג כבר נמאס מסדרת הספריים, כאילו הם כמו עול עלייה. וזה דיי ברור.
היא ממוסחרת, יש לה את הכסף. אני כבר לא חושבת שאיכפת לה בכלל מהספרים, רק מהכסף שימשיך להזרם עלייה עוד הרבה, הרבה, הרבה זמן.

אוהבי הארי פוטר, אני חושבת, לא ישמחו לקרוא את הספר הזה.
ואני מניחה שעוד רבים גם לא ידרגו אותו כמועדף עליהם.
אולי בגלל שהיא פשוט הורגת כל פעם דמות יותר ויותר עקרונית וחשובה, או אולי שפשוט מרגישים בכתיבה שלה שנמאס.

וזוהי דעתי,
אז בבקשה,
אם אתם לא חושבים ככה, ורק רוצים להשמיץ ולקלל - עשו טובה, ואל תטרחו בכלל להגיב.