לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


.The memories ease the pain inside

כינוי: 

בת: 34

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

תיכון. היר איי קום...


יום ראשון.

יום ראשון לכיתה י'.
[נו, אזמה אם זה רק סיור אומלל והיכרות עם הכיתה! זה עדיין יום ראשון]

היה כ"כ... מוזר.
בבוקר נסענו יעלי, רעות ואני אל ביה"ס. ראינו חבורות של ילדים הולכים ברגל בדרך שנסענו בה... גם, מוזר. לראות אנשים מוכרים, שלא ראיתי כבר חודשיים וחצי... לראות כמה שהם השתנו, או להפך - כמה שלא השתנו בכלל.
הגענו, נכנסו ללובי וחיכינו שם... בנתיים ראינו כל מיני בננות וחבובים. נעמי הצטרפה לחגיגה... ואז היה צלצול [דאמממממ, זה היה מפחיד] והיינו צריכים לעלות לכיתות... נפרדנו מיעלי ליד הכיתה שלה והמשכנו לכיתה שלנו (רעות, נעמי ואני). באתי להתקשר לספיר ובדיוק היא התקשרה אליי, אמרתי לה שאנחנו בכיתה ושתעלה למעלה (כי חיכינו לה בלובי, אבל היא עדיין לא הגיעה...)
כולם הגיעו, לקחנו פתקים של השמות שלנו, שמנו על עצמינו וחיכינו... המחנכת התחילה לדבר ולהסביר טיפה. אח"כ שיחקנו במשחק דבילי של ילדים בכיתה א'; אתה מקבל כדור, צריך להגיד את השם שלך ודבר מהנה שעשית בחופש הזה, ולפני זה צריך לציין את השם והדבר הכייפי של מי שמסר לך את הכדור.
אז אצלינו זה היה דיי פשוט, נעמי העבירה לי, אני לרעות, אבל לספיר לא יכלנו להעביר כי המורה לא הסכימה. איי איי... חיים קשים.
סיימנו לשחק בדבר החכם נורא הזה, והלכנו ל"סיור" קצרצר בתיכון. מאוד קצר...
אחרי רבע-שעה, הלכנו לאולם הספורט. (החצר שם ענקית! זה יתרון רציני למדי...) התישבנו, ואז התמקמנו מחדש והלכנו לשבת במקום אחר... ואז - הטקס! לא מעניין במיוחד. חוץ מזה שאני וספיר כל שנייה אמרנו שאנחנו ממש ממש מתגעגעות לאפרת (מיאו), תיקי (סיגריה (ע"ר)), ענת (משם זה לא ייפול), ואפילו לטלי! שמי זוכר את המנהלת הזו בכלל? בקיצור - מתגעגעות לחטיבה נורא...
הייתה להקה מגניבה כזו ששרה שני שירים, היה נחמד. והיה גם ריקוד של בנות להקת מחול... עם שיר אממ... לא ממש חינוכי XDD
נגמר הטקס, ויאללה להתפזר הביתה. מצחיק שאחרי שעתיים כבר שמעתי ילדים שאומרים "ואהוו, תודה לאל חוזרים הביתה".
ואז... אוח הבנות הקרציות האלו! >.< "אהההההה ראית אותוווווו? ואותוווווו? יאאאא איזה חמודדד" ההורמונים! לכו תבינו... (טוב נו, כאילו שאני לא ככה)
זהו...
בדרך הביתה היה חם. יעלי קנתה לנו ארטיקים מגניבים שכאלו שאני לא יודעת איך לתאר...

ורק בסוף קלטתי שלירז ושרון לא יהיו איתנו יותר... וזה מעציב כ"כ... :(

זהו.
י'.
אני בתיכון.
וזה מפחיד...
מאוד.
לא רוצה להגיע ליום ראשון, לראות את הג'מוסים-שני-מטר מי"א וי"ב.


האחד בספטמבר.
שתהיה שנת לימודים מוצלחת לכולם.
שיהיה קל בבגרויות!
(אהאהה, והפעם זה גם מכוון אליי ואל חברותיי, ספוקי)


 


.Time's running, and I can't stop it

נכתב על ידי , 1/9/2006 14:51  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *אורי (מצלמת) בשטח ב-2/9/2006 12:53



18,084
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*אורי (מצלמת) בשטח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *אורי (מצלמת) בשטח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)