אתמול נסענו כל השכבה לכינרת. היה פשוט כיף!
יצאנו בסביבות 7, ונסענו ונסענו ונסענו... הנסיעה הייתה מאוד ארוכה יחסית למרחק! טוב, כל שנייה עצרנו בגלל בן אחד או אחר שהשלפוחית שלו זעקה (משערת שבעיקר בגלל זה)... אבל זה לא כזה נורא, היה כיף באוטובוס. אני וספיר שרנו שירים ושמענו באמ.פי., דיברנו עם הרבה ובעיקר צחקנו...
הגענו לחוף דוגל/דוגית (עדיין לא סגורה על השם), קיבלנו תדרוך (אידיוטי. מאוד.) והחלפנו בגדים. נדלג על הקטע שהייתי צריכה להציץ במראה... אעע.
בהתחלה לקחנו מזרון צף גדול שחילקו לנו שם ועברנו למתחם המאוד קטן שסגרו לנו עם מצופים. היה כואב ללכת על האבנים, אבל התגברנו לאט לאט...  אחרי חצי שעה, אפילו פחות, יצאנו החוצה כמה חבר'ה כדי לתפוס קייקים ולשוט בהם. אך, קראו לנו לחוף ואמרו שהפעילות בוטלה... לא הבנו לעזאזל מה עשינו. המציל המפגר שלבש בגד-ים שאפילו ילדים בני 3 לא היו לובשים (ציטוט מפי ספיר) אמר לנו שהשתלוננו ושאסור היה לנו לקחת את המזרונים למתחם הסגור. אבל, בהתחלה הוא אמר לנו שרק שם מותר לנו להיות. אז, WTF? המורות התעצבנו עליו ובסוף נתנו לנו לחזור. לקחנו קייק, אני וספיר, והתחלנו לשוט. אך, בעייה - הילדה לא יודעת לחתור! התחלתי לצעוק עלייה (בצחוקים P:) שתתחיל לחתור! בסוף רעות, דור, ויעל שהיו על מזרון באו ותפסו בחוט שהיה קשור לקייק ואז בכלל לא יכלנו לנוע יותר... דור ורעות החליפו אותי ואת ספיר ואז נתנו להם לעבוד קצת קשה. P: פה ושם תפסנו לנו מזרונים אחרים והיה ממש ממש כיף. לא הספקנו לעשות בבננה, אבל חפיף זה לא שלא נהנתי בשאר הדברים.
בסביבות 1 (נדמה לי) התקפלנו ונסענו (שתי דק') לכיוון הלונה-גל. שם היו שולחנות מסודרים בשבילנו עם מיץ תפוזים וכוסות (תודו שזה נורא חמוד... לא), והלכנו לקחת לעצמינו אוכל. מי יכל לאכול בכלל בזמן הזה... אחרי שאכלנו הלכנו והסתובבנו. (כמובן רק אחרי עוד מנה גדושה של קרם הגנה על הכתפיים!) ראיתי שהמתקנים שם דיי גרועים אז הלכתי עם נטלי ורעות לבריכה הגדולה. מצאנו שם את הבנים מט'4 ושיחקנו איתם קצת (בעיקר הם השפריצו לנו לתוך העיניים החצופים), ואחר-כך הרבה באו והלכו שם מלחמות תרנגולים מצחיקות ביותר.
ב-4 כבר היינו על האוטובוסים ובדרך חזרה הביתה...
מה לא היה בדרך האחרונה של כולנו באוטובוס משותף?: רגליי נצבעו בחום מהכפכפים (טוב זה היה כבר לפניי), אני וספיר שרנו שוב שירים, אני וספיר התכנסו במגבת (שהחוצפנית גנבה לי! והיה לי קר..), נטלי נענעה את התחת שלה לנהגים מסכנים שלא ידעו מאיפה היא נחתה עליהם... אוי נטלי נטלי... דורין צרחה על קטאלן שיפסיק להציק לה, אבל הוא לא הפסיק - לא חדש... הספיקו להרוס לי שני זוגות של אוזניות, חפיף - בשביל זה יש רמקולים במכשיר,  כמה בנים מט'4 הביאו קופסאת שימורים של תירס ואכלו ממנה איזה שעה XDD היה מצחיק ביותר, ועוד ועוד ועוד...

היה הכי כיף שבעולם.
כל רגע ורגע נחרט בזיכרון... נהנתי בכל רגע, וממה שראיתי גם אחרים נהנו לא פחות.
עצוב לחשוב שהנסיעה חזרה הייתה הפעם האחרונה שנסע כולם ביחד באותו האוטובוס... איך פעם לא הערכתי את הדברים הקטנים האלו, והיום זה מוערך מאוד. לחשוב שבבוקר היה הפעם האחרונה שהתכנסו בכיתה, פעם אחרונה שענת קראה בשמות שלנו ופעם אחרונה שענת בדקה לנו את התיקים.
הדברים הקטנים...

מחר יום אחרון. אחרון. אחרון לגמריי...
הולכים לבריכת רזיאל שבעיר. אחר-כך אין לנו מושג מה נעשה, אך נקווה למשהו כייפי וארוך...
פעם ראשונה שאני ממש ממש לא רוצה לצאת לחופש הגדול. מה לא הייתי נותנת בשביל עוד עשרה ימים עם כל החברים, בבית הספר...
מה לא הייתי נותנת כדי לא ללכת שנה הבאה לתיכון. לא עכשיו. אני לא רוצה להפרד...
החודש האחרון היה החודש הכי טוב שהיה לי איי פעם בחיים.
כל רגע היה מהנה, החברים, בית הספר, פשוט - הכל.
נקווה לטוב שכזה גם בשנה הבאה... מכל הבחינות האפשריות.