.The memories ease the pain inside |
| 6/2006
נגמר.
עכשיו הכל נגמר. אני יודעת...
מסיבת הסיום הייתה פשוט נהדרת. היה מצחיק (בחלק מהקטעים),היה מושקע, היה יפה, ובסוף הרבה בכו... הפתעתי את עצמי שלא הצלחתי להזיל אפילו דמעה אחת. נו, שיהיה... בטוחה שהכל ייצא מתי שהוא. לכרית, לחברות ביום האחרון. מי יודע...
היה כיף בפארק רעננה. ניצלתי את הזמן כדי לבלות עם חברים שאולי לא אראה בכלל בשנה הבאה (למרות שאני רוצה לשמור על קשר), וניצלתי כל רגע... מעגל החברים של כולנו פתאום גדל, היינו בערך 20 אם אני לא טועה. היה פשוט כיף, לבלות עם אנשים שלא יצא לך לדבר כ"כ הרבה לפני... מקווה שנלך לשם שוב מתי שהוא, כל החבר'ה, ונשחזר את הרגע שכולנו היינו עם אותה חולצה של המחזור שלנו...
קשה לי לחשוב שהשגרה הזו נגמרת.
הכל עבר כל-כך מהר. יותר מדיי מהר...
נשארו לי יומיים, יומיים כדי לנצל כל רגע אפשרי ונתון עם החברים. יום אחד בכינרת, מהבוקר עד הערב - לנצל כל דקה. עוד יום, קצר יותר - בבריכה. אני רוצה לנצל את הרגעים האלו... אבל, אני לא יודעת איך. זו בעייה.
היה טוב. היה כיף. חבל שנגמר, נגמר מהר מדי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
