.The memories ease the pain inside |
| 3/2006
התפרקות.
לא יוצא לי לכתוב הרבה בבלוג, לא מרגישה רע בגלל זה.
אין לי מה לכתוב יותר, נגמרו הרעיונות, נגוזו הנושאים המעניינים... החיים שלי משעממים, וזהו. ואני לא סתם אומרת.
אז מה אני כבר יכולה לספר?
אתמול היה לנו מבחן בצרפתית, הלך בסדר. אני מקווה שהציון יהיה נורמלי. למדנו שעתיים מתמטיקה, בנוסף לעוד ה-9 שעות שלמדנו באותו השבוע (לפחות אצלי), כולל תגבורים. אני יכולה להגיד, שרישמית המוח שלי כבר התחיל להשרף.
לא היה משהו מיוחד מדיי.
בערב יצאנו לפארק רעננה... היה נחמד בגדר המצחיק ביותר, עד רגע מסויים שפשוט רציתי לבעוט לאנשים בתחת. אבל נעזוב את זה...
אז, קלי קלרקסון לא באה לארץ. לא מפתיע במיוחד.
כששמעתי על זה, לא התאכזבתי יותר מדיי. יותר טוב ככה, אין לי עצבים להופעות עכשיו... אני בטוחה שהיא עוד תבוא לארץ, אז אין לי מה להתאכזב יותר מדיי מזה. בנתיים אני אוכל להשלים את החומר ולשמוע את כל השירים שבדיסק שלה.
וכשההופעה "ירדה לי מהגב", יש לי עוד מספיק עניינים אחרים השבוע שמלחיצים אותי.
ביום שני יש את המבחן העירוני במתמטיקה, שעד עכשיו עושה לנו רק את המוות. אני ממש לא מרגישה טוב בנוגע אליו. אני לא יודעת טוב את החומר, אבל ממש לא טוב. אני מקווה שאני אתכונן מחר עם חברה, או מישהו או משהו... אחרת אני אכשל במבחן.
ואז לא יקבלו אותי לתיכון. יאא.
ביום שלישי יש בחירות. לא מזיז לי יותר מדיי... לא מעניין אותי כבר מה קורה עם הממשלה של המדינה הזו. הדבר היחיד שאני מרוצה ממנו שיש לנו יום חופש! זה טוב...
ביום רביעי, אנחנו אמורים לנסוע ל"יד ושם", אבל בנתיים המורה שלנו בכלל לא דיברה איתנו על זה. אז לא יודעת אם נוסעים או לא... כמה שאני רוצה לנסוע, אין לי כוחות נפשיים לראות, לשמוע, לדבר, על השואה... ובנוסף אני וספיר צריכות להכין עבודה "יצירתית" באנגלית על השואה. אבל זה כיף, אומנות, להפגש עם חברה, זה כיף (רק חבל שהנושא קצת מדכא...).
צריכה חופש חופש חופש.
פורים היה קצר מדיי. אני צריכה משהו ממושך וארוך...
שפסח יגיע כבר דאמט! (טוב נו, עוד שבוע וחצי זה לא הרבה).
הבעייה שאני יודעת שאחרי פסח הכל נגמר. יהיה בדרך להסתיים... אני לא רוצה. ממש לא... טוב לי בחטיבה, כמה שזה מופרח, אני לא רוצה לעבור לתיכון עכשיו. מוקדם מדיי...
טוב מה לעשות אי-אפשר לשנות את זה.
שבת ואין לי מושג מה לעשות קודם.
לקרוא?
ללמוד למבחן המזורגג במתמטיקה?
סתם להתבטל מול המחשב? (לא בא בחשבון).
סלחו על הפוסט האידיוטי ברמות,
מי שקרא - מצטערת על בזבוז הזמן.
הלכתי לקרוא אחרי יותר מדיי זמן שלא קראתי. ואולי לחזור על מתמטיקה, למרות שממש ממש לא בא לי.
להית',
אורי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
