אחרי ארבעה ימים שהייתי מרותקת לבית (והיה אפשר לאשפז אותי על תקן אי-שפיות), הלכתי היום לבית-הספר בשעה טובה ומוצלחת.
למען-האמת, לא היה היום משהו כל-כך מיוחד בבית-הספר. חוץ מזה שלמדתי היום ארבע שעות מתמטיקה, ושהמוח שלי נשרף לאט לאט בגלל זה, אז שום כלום. בשעה ראשונה למדנו צרפתית, כמו תמיד. בשעה שניה, מתמטיקה. בהפסקה הלכתי לספרייה ואממ... דיברתי עם יהודית וענת בנוגע למבחן מועד ב' שלי היום בפיסיקה... בשעה השלישית ענת החזירה לנו את הבמחנים בהיסטוריה. אני ממש ממש לא מרוצה מהציון שלי... חרא ציון בעיניי... אופ. בשעה רביעית, במקום מדעים למדנו (שוב) מתמטיקה, היה דווקא נחמד, אה כן, חוץ מהעובדה שלא הבנתי כלום. עוד הפסקה, נחמדה... בשעה חמישית, של"ח. ראינו סרט על הציפורים ומטוסים, והסכנות כשהם נפגשים יחדיו בצורה רומנטית מלאת דם שכזו. נחמד מאוד.
נשארנו כל הכיתה (בערך...) לשעה שישית, לעוד שעת מתמטיקה. כשנגמרה השעה הלכתי לעשות את המבחן בפיסיקה, שהיה דבילי ביותר כי כל התשובות היו כתובות במבחן. דבילי. דבילי. דבילי.
אחרי חצי-שעה, סיימתי את המבחן. שמעתי קולות מהכיתה, אז עליתי למעלה וראיתי שיש תגבור עם מעט מעט מעט תלמידים. נכנסתי לכיתה והיה ממש נחמד, החומר היה קל והיה כיף. (:
אחה"צ הלכתי ללירז עם נעמי והתכוננו למבחן במקרא שיהיה ביום רביעי. היה ממש כיף וגם לירז עזרה לי המון. אז תודה! (:

[...]
It just takes some time
Little girl you're in
The middle of the ride
Everything will be just fine
Everything will be all right
[...]

אני דיי מבולבלת בימים האלו... אני לא יכולה להסביר ממה, אני בקושי יודעת ממה. אני רק יודעת שמתי שאני חושבת על זה, הלב שלי פועם בחוזקה, כאילו עומד לצאת מחלל בית-החזה ויתחיל לרקוד סמבה באמצע החדר. אני לא יודעת. זה פשוט מוזר. אני מקווה שזה יעבור...
לא רוצה את זה. לא לא.


נעלמה לה המוזה.
עימכם הסליחה.