רוצה להיות אחרת,
רוצה להיות שונה.
למה תמיד מאבדת את האושר,
מרגישה כה בודדה.
תמיד בוכה בפנים,
מרגישה כה ריקה.

מנסה להקשיב,
מנסה להבין.
מנסה לחשוב,
מה עובר שם בפנים?

ותמיד בכל סוף סיפור,
בוכה לעצמי.
כי אף אחד לא יקבל אותי,
כמו שאני.

זה לא נכתב כדי לרצות אותכם.
זה נכתב כי אני מרגישה ככה.
מה לעשות שגם אני מדחיקה רגשות ומנסה לעבור הלאה, אבל לא מצליח.
אנושית, זו המילה. לא היא?