"טוב עכשיו אחרי שראית ובהחלט נהנית בוא נרד" אמרתי חיוך מרוצה שכל המאמצים
שלי לא יהיו לשווא
"יאללה" אמר והגניב נשיקה אחרונה אליי
*טוב ואיך אפשר שלא לבדוק מה המצב אצל גיא ולירון:*
"מאמי אני מתגעגע" גיא אמר לי מאוכזב מזה שאנחנו לא חוגגים ביחד וזה כי אף אחד
מההורים שלנו לא הסכים להתפשר ההורים שלי רצו שאני אהיה בחג בבית כי הם רוצים
להודיע הודעה וההורים של גיא לא הסכימו כי באו אליהם משפחה מחו"ל ואין סיכוי שגיא
יצא
"גם אני יפה שלי אבל בוא נעשה ככה אחרי האוכל תבוא אם בני דודים שלך לגן מול
הבית שלי ואני אביא את בנות דוד שלי וככה הכל יהיה בסדר" אמרתי מעלה רעיוןן
"וואלה מאמי איך לא חשבתי על זה?!" אמר
"זה כי אתה לא חכם כמוני" צחקתי
"חח יפה שלי אם היה לי עצבים להתוכח הייתי אבל אמא שלי לחוצה היא הוציאה את כל
כלי הקריסטל שלה כאילו נשיא המדינה ישב לנו בשולחן ולאף אחד אסור לזוז כדי
שהבגדים לא יתקמטו"
"חחח תאמין לי אין על אמא שלך הזאת" אמרתי צוחקתת
"טוב יפה שלי היא שמה לב שנעלמתי אחרי האוכל בגן ניפגש" אמר זריז וניתק לפני
שהספקתי עוד להגיב
*חזרה לעדן:*
שמעתי דפיקות בדלת חשבתי שאני רק חולמת אבל הן לא פסקו
"עדן תפתחי את הדלת לפני שאני מוריד לך אותה" שמעתי קול צועק לי
ניסיתי לקרוא "רגע" אבל הדבר היחיד שיצא לי מהפה זה קול לא ברור
ניגשתי לדלת דורכת על משהו בדרך לא ייחסתי אליו חשיבות המשכתי בדרכי כשפתחתי
את הדלת ראיתי את שי לבוש בחולצה לבנה מכופתרת אותה הכניס לג'ינס כהה צמוד
"או סוף סוף נזכרת לפתוח כבר באתי להוריד לך את הדלת" אמר ואני עוד מנומנמת מנסה
להבין מה הוא רוצה ממני
"שי מה אתה רוצה אני עייפה ורוצה לישון" אמרתי מתעלמת ממנו נכנסת למיטה בדרך
חזרה לארץ החלומות
"עדן את מוכנה להגיד לי מה עובר עלייך היום לעזאזל אני מבין שאת צריכה את הזמן
שלך אבל את יודעת שדאגתי שפגעת בעצמך לנוכח המצב שהיית בו צהריים ועוד שעה
כולם מגיעים לארוחת הסדר ואת אפילו לא זוכרת איזה יום היום" אמר מתנשף בכעס
"ליל הסדר ידעתי ששכחתי משהו" אמרתי מנסה להבין איך לעזאזל שכחתי
שי ניגש לסגור את הדלת ובא לשבת על ידי מחבק את כתפי
"עכשיו בת דודה קטנה את מוכנה לספר לי מה עובר עלייך את יודעת שאת יכולה לספר
הכל לשי הבן דוד האהוב עלייך" אמר צוחק
"שי מה שאני אגיד לך חייב להישאר בינינו אם אתה רק מוציא מילה לאמא שלי נשבעת
שאתה יכול לשכוח ממני" אמרתי מזהירה אותו הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה
שאמא שלי תדע על החטיפה ואז אני לא אוכל לצאת יותר מהבית לשום מקום
"עדן את בהריון?! מיזה הוא לא מוכן לקחת אחריות רק תגידי לי מי הבן זונה וכל באר
שבע עליו חבל עליו רק תני לי שם או שם משפחה" אמר כולו נכנסה לאקסזה של עצביןם
אני רק התגלגלתי מצחוקקק
"שי אני נראית לך אחת שיכולה להיכנס להריוון בגיל כזה?!" שאלתי והוא לא ענה
"טוב עזוב אל תענה למרות שאם מה שקורה בימינו זה נהיה חלק מהשגרה"אמרתי מוסיפה
"עדן אני רציני את מוכנה לספר לי מה קורה?!" שי דרש לא מבין מה יכול להיות כל כך
חמור שצריך כאלו הזהרות
"טוב אז כככה....." ישבתי ובמשך שעה סיפרתי לו על הכל מהחטיפה ועד לתאונה של
לידור
"למה לא סיפרת לי עד עכשיו על החטיפה?" שאל שי בכעס
"אני לא רציתי שתספר לאמא שלי היא מספיק סבלה מעצם העובדה שנחטפתי היא צריכה
גם לסבול את זה שדוד שלי הוא זה שחטף אותי מי שהיה הגיס שלה" אמרתי מנסה להכניס
קצת שכל לראש הקטן שלו
"טוב עדן יש לך עכשיו את המפתח לא נראה לך שאת צריכה למצוא את התיבה עכשיו?!"
שי שאל מנסה למצוא פתרונות
"אני צריכה ללכת לבית של סבתא שלי לבדוק שמה יש לי תחושה ששם יהיו הפתרונות
לכל בעיותיי" אמרתי מוציאה אנחת ייאוש מפי
"טוב בת דודה קטנה אנחנו נמצא לזה פתרון ביחד את לא תישארי אם זה לבד אני איתך
לאורך כל הדרך ואחרי החג אני בעצמי אקח אותך לבית של סבתתא שלך ויעזור לך
לחפש" אמר מעודד
"תודה שי אני מה זה שמחה שיש לי אותך" אמרתי וחיבקתי אותו חיבוק גדול ואוהב
"טוב אל תודי לי תתלבשי ותרדי למטה כולם מחכים רק לך נסיכה" אמר בצחוק
"טוב אני 5 דקות יורדת" אמרתי צוחקת סוגרת אחרי שי את הדלת
הוצאתי שמלה בצבע קרם מהארון התאפרי קצת וידתי למטה
כולם ישבו בסלון מדברים וצוחקים ביניהם ישר עלה לי חיוך לפנים שכחתי כמה זה כיף
לעשות חג אם המשפחה ואז ראיתי את אמא שלי מחזיקה יד למישהו לא מוכר כשהיא
הבחינה בי ישר היא הפנתה את תשומת לבו של אותו האיש לכיווני
"או הנה הנסיכה הקטנה שלי" אמא אמרה בהתלהבות
"היי אמא" עניתי וניגשתי לחבק אותה כשנפרדנו מהחיבוק היא הפנתה אותי לאותו איש
"עדן תכירי זה אייל הארוס שליי" אמא אמרה לי בחיוך
"מה?!!" צעקתי וכולם הסתכלו עליי מבוהלים
"מתי כל זה קרה?" שאלתי לא מבינה
"כשהיית באילת אצל אבא הוא הציע לי נישואים ואני הסכמתי" אמא אמרה מנסה להרגיע
אותי
"מתי בדיוק רצית לספר לי אה?! את לא חושבת שמגיע לי לדעת דבר כזה לפני כולם איך
הצלחת להסתיר אותו כל כך הרבה זמן בכלל הרסת לי את כל האווירה של החג תמיד
היינו שם אחת בשביל השנייה איך יכולת לא להגיד לי דברק כזה" אמרתי בעצבים
מרגישה איך הדמעות זולגות לי מהעיניים תפסתי את עצמי וברחתי מהבית
אין לי מושג למה בכלל התעצבנתי אין לי כלום נגד זה שהיא תתחתן ותשקם את החיים
שלה אבל למה להסתיר את זה ממני איך לא הרגשתי בכלל הגיע לי לדעת לפני כולם ולא
אחרונה
מצאתי את עצמי יושבת במונית בדרך לבית חולים שטופה דמעות
והנה אני מול החדר של לידור שכעת ריק נכנסתי שטופת דמעות והוא ישן
" אני כל כך צריכה אותך איתי הכל כבד עליי" בכיתי והנחתי את ראשי על ברכיו
וככה נשארתי אם מחשבות
אם היא הייתה מודיעה לי מראש הייתי מפרגנת לה עובדה הנה אבא ויהודית הם ביחד ואני
שמחה ואני יותר שמחה שהיא מצאה אהבה אבל למה להסתיר כאילו אני האמא שהיא
צריכה להחביא ממני את החבר הפנקיסט שלה
ואני כולי במחשבות פתאום הרגשתי יד מלטפת את ראשי הרמתי את הראש ו...
טוב עד כאן להיום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
