לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים בהמשכים...



Avatarכינוי: 

בת: 32

ICQ: 440668013 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2010

פרק 8


מהפרק הקודם:

  

נכנסנו למיטה והוא חיבק אותי בהתחלה בהיסוס כי פחד מהתגובה שלי אבל אחר כך שהוא

שם לב שזה לא הפריע לי אלא אני אפילו מחבקת אותו

חזרה הוא חיבק אותי חזק חיבוק מגן חיבוק שבו תוך כמה דקות הצלחתי להירדם

בבוקר קמתי לא מבינה בהתחלה איפה אני ואז כל אירועי ליל אמש באו אלי הצצתי בשעון וראיתי שהשעה כבר 10 בבוקר "שיט" צעקתי

נסיתי להעיר את לידור אבל לא הצלחתי הזמנתי מונית אספתי את הבגדים שלי לתוך שקית

ויצאתי מהר ממהרת לבית אבא שלי, הוא היה אמרו להגיע ב9 

מיהרתי לצאת לא לפני שהשארתי פתק ללידור

הגעתי מהר לבית ונכנסתי מהכניסה האחורית מסתבר שאבא שלי עוד לא הגיע ונכנסתי יחד איתו

"איפה עדן?" אבא שלי שאל את הבנות

"היא בחדר שלה היא כבר יורדת" ניצן ענתה לו מהר

"אני יעלה אליה להפתיע אותה" אבא ענה לה

"לא אל תפריע לה היא עייפה מהמסיבה אתמול" שני אמרה

"היי אבא מה נשמע?" אמרתי מפתיעה את כולם

"מתוקה שלי" קרא לי ובא לקראתי לחבק אותי ראיתי את כולם מאחורה מתנשמים מזה שהצלחתי להגיע בזמן

"בואו לאכול אני גוועת" אמרתי מחייכת מאוזן לאוזן ונטלי הסתכלה עליי במבט חכי חכי מה יבוא לך אחרי זה

ישבנו לאכול את כל מה שיהודית הכינה פתאום קלטתי את המבטים בין יהודית לאבא שלי

הם חייכו אחד לשנייה חיוכים מטופשים טוב למה לא?! יהודית תמיד הייתה אמא שנייה שלי

כשסיימנו לאכול ונשארנו רק אני ואבא שלי

"אבא תגיד יש לך משהו להגיד לי?" שאלתי בצורה תמימה לחלוטין

"לא למה?" אמר וחשש לשאול

"אולי משהו שקשור אליך וליהודית?" ניסיתי שוב

"איך את יודעת?" אמר

"אני יודעת הכל" אמרתי בחיוך

"ומה את אומרת על יהודית את מסכימה?" שאל בחשש

"דבר ראשון אתה לא צריך לשאול אותי בכלל העיקר שאתה מאושר

דבר שני אני שמחה שזאת יהודית אני מרגישה שהיא כמו אמא שניה שלי"אמרתי לאבא שלי בכל הכנות

"איזה מזל שיש לי בת כמוך" אבא שלי אמר מאושר

"נכון" אמרתי וחיבקתי אותו חיבוק

"טוב אני הולך לעבודה  אני אשתדל לחזור לפני ארוחת הערב ואם את יכולה לא לספר בינתיים לדניאל עלי ועל יהודית

זה יהיה נחמד כי היא רוצה לספר לו בעצמה" אמר

"טוב אבא אל תדאג" אמרתי ונתתי לו חיבוק אחרון לפני שהוא הלך

התחלתי לעלות את המדרגות אבל באמצע איתי עצר אותי

"עדן אני יכול לדבר איתך?" שאל

"ברור" עניתי

"אני חושב שניצן מוצאת חן בעיניי" אמר

"איתיייי" צרחתי והוא נבהל

"מה הכל בסדר?!" שאל בפחד

"כן אבל סוף סוף הבנת ואתם תהיו מזה חמודים ביחד" עניתי לו מרגיע אותו שהכל בסדר

"טוב אז את יכולה לעזור לי?" שאל בחיוך

"כאילו ברור איזו שאלה" עניתי לו מאושרת בשבילו ובשביל ניצן שלא הכימה להכיר בנים ולהיפתח לאף אחד בגלל שאהבה אותו

"מה אתה צריך אני אעזור לך לדבר איתה להפגיש ביניכם בטעות רק תגיד?"

"לא הכל מוכן אני רק רוצה שתלבישי אותה ותשלחי אותה במונית למסעדה בחוף" אמר

"אין בעיה ראה את זה כמבוצע" אמרתי נותנת לו חיבוק

המשכתי לעלות את המדרגות רוצה כבר לחזור לישון פתאום הרגשתי כאבי ראש

פתחתי את דלת חדרי וקלטתי את כולן על המיטה שלי אז סגרתי מהר שלא יקלטו אותי אבל זה היה מאוחר מדי:

"גברת אטיאס לאן את חושבת שאת הולכת?" שני אמרה בקול שהזכיר בצורה מטרידה את הקול של אמא שלי כשהיא כועסת עליי

"אה להביא לשתות?" שאלתי בחשש

"לא כל כך מהר" לירון אמרה לי ונטלי משכה אותי בכוח למיטה מושיבה אותי

"עכשיו ספרי מה היה" ניצן דרשה והן כולן בהו בי וחיכו שאני אספר

"זה היה כל כך מדהים" אמרתי ואז כולן נהנחו ואמרו "אוו"

"הוא אמר שהוא מצטער על מה שהיה בים (שני כבר הספיקה לעדכן את כולן) וכשהגענו אליו לחדר במלון הוא

הזמין ארוחת ערב וישנו ביחד והוא אפילו הביא לי בגדים שלו שאני אוכל להחליף ולהתקלח" אמרתי

"איזה מאמי" שני אמרה

"שני יש לך את חן תשארי איתו" אמרתי לה צוחקת

"חח נראה לי מישהי מאוהבת" ניצן זרקה פתאום

"אני לא יודעת כבר שכחתי או יותר נכון אני מפחדת לאהוב מאז שנתנאל בגד בי" אמרתי ביאוש

"אל תדאגי יש לי הרגשה שהפעם זה לא סתם זה הולכת להיות אהבה לנצח" ניצן אמרה בקול חולמני

"בואנה את חייה בלה לה לנד" לירון אמרה לה והיא טיפה נעלבה

"זה שאת מחפשת סטוצים ולא מסוגלת לשרוד במערכת יחסים יותר מחודש זו בעיה שלך" ניצן אמרה לה קמה והלכה

"לירון הגזמת הפעם לכי תבקשי סליחה" אמרתי לה לא רוצה שיתפתח ריב דווקא באילת

"אני יודעת והיא צודקת ואני לא מסוגלת להתחייב בגלל שאני רואה איך אתן נפגעות במערכות יחסים ואני מפחדת שזה יקרה לי גם" אמרה

ודמעות התחילו לזלוג מעיניה

"זה בסדר"אמרתי וליטפתי את ראשה

"אני הולכת לדבר איתה" אמרה מנגבת את הדמעות

"לכי וכשתסיימו לדבר תבואו לבריכה נהיה שם" אמרתי לה מחייכת בכדי לנסות להרגיע אותה

היא יצאה ונשארנו אני שני ונטלי

"טוב אני הולכת להעיר את אהובי הישנוני" נטלי אמרה והלכה להעיר את יוני

"עדן את בטוחה במה שאת עושה הוא בכל זאת יותר גדול ממך וחושב על דברי שאולי לא תיהי מוכנה לתת לו"

כזאת שני היא תגרום לכל נושא אפילו ההכי רע להישמע יפה בזכות כמה מילים

"שני גם אם אני לא יודעת מה אנ יעושה אני מרגישה שזה שווה את החוייה" אמרתי

"את מתייחסת לזה כאל טיול מדובר ברגשות מי כמון יודעת שלא משחקים ברגשות" ענתה לי

"אני אוהבת אותו והוא לא נראה לי שגם כי הוא גדול בטח יש לו מלא ידידות שרודפות אחריו כי הוא חתיך

וחמוד ואל תשכחי שלא חסרות זונות  כמו ליהי שירצו אותו רק בגלל הכסף והפרסום" אמרתי ביאוש

"לא יפה שלי את מהממת ומדהימה זה הוא הדפוק אם הוא לא ירצה אותך" שני אמרה וחיבקה אותי

"את יודעת שאין כמוך?!" אמרתי לה מחבקת אותה חזק

"אני יודעת" השיבה לי והסתכלה עליי ושנינו התחלנו להתגלגל מצחוק

"טוב יאללה להתלבש ולבריכה" אמרתי ושנינו ניגשנו לארון והוצאנו בגד ים

אני בגד ים גיטרה סרפלז והיא ביקיני שנינו בצבע אדום ירדנו למטה לבריכה ראינו את כולם כבר במים

הנחנו את המגבות שלנו על המיטות שיזוף וקפצנו למים

 

 

*מהצד של לידור:*

התעוררתי משינה מרגיש שמשהו חסר פתאום נזכרתי "עדן" קפצתי מהמיטה והתחלתי לחפש אותה בכל החדר

התייאשתי לקחתי את המפתחות לחפש אותה למטה ראיתי מכתב פתחתי אותו

 

'לידור:

בוקר טוב אמרו לך שאתה יושן כמו דוב

לא הצלחתי להעיר אותך והשעה כבר הייתה מאוחרת אז

הזמנתי מונית מקווה שלא דאגת

    -עדן- &hearts&hearts&hearts

נ.ב. הבית של אבא שלי הוא ברחוב הדקל 15

והפלא שלי: 052-3456789'

 

חזרתי לנשום ממש דאגתי הצצתי בשעון והשעה הייתה כבר 12 וחצי

החלטתי שלמרות שהכל בסדר אני הולך לראותת אותה

באתי לקחת את המפתחות של הג'יפ ובדיוק הייתה לי שיחה זה היה הסנדק שלי

"אני רואה שכבר הספקת להתפייס איתה" אמר בקול המרושע שלו

"כן אני מבין שכבר הספיקו לעדכן אותך" השבתי לו באותו טון

"אתה יודע שאני יודע הכל רק התקשרתי אלייך בשביל לברך אותה על החברה החדשה" אמר

"אנחנו לא חברים ואני לא יכול לדבר כרגע" אמרתי וניתקתי את השיחה לא היה לי כח לדבר אם אף אחד

יצאתי יורד לחניון נכנס לג'יפ ונוסע לכיוון של עדן

כשהייתי קרוב שלחתי לה הודעה

'צאי יש לי הפתעה בשבילך'

כשהגעתי היא חיכתה לי בשער היא הייתה לבושה בבגד ים ומעליו חולצה שלא בדיוק מסתירה משהו

החנתי את הרכב יוצא ממנו ובא לקראתה

"אני ממש שמחה שבאת" אמרה ולפי הקול שלה שמעתי שהיא באמת התכוונה לזה

"גם אני אני מבין שיש לך בריכה לפי איך שאת לבושה" אמרתי ולא יכולתי להוריד את העיניים מהגוף הסקסי

שלה

*חזרה לעדן:*

הוא לא הפסיק להסתכל לי על הגוף :"יא סוטה מין בא לך להפסיק להסתכל עליי?!" אמרתי והחטפתי לו סטירה

קטנה שיראה מזה

"טוב בוא ניכנס כולם מחכים לי" אמרתי מובילה אותו לעבר הבריכה

הגענו לבריכה הבנים היו במים משחקים כדורעף והבנות משתזפות

"בנים זה לידור תנהגו אליו יפה" אמרתי להם ולידור ישר קפץ למים משתלב איתם במשחק

"לא נכון תגידי לי שזה לא מה שעיניי רואות" לירון אמרה

"הוא חתיך" נטלי קפצה

"אני יודעת" אמרתי בחיוך וצחקתי מסתכלת אליו הוזא בדיוק הסתכל לכיווני וחייך בחזרה

הבנים יצאו מהמים בטענה שבא להם לשחק עכשיו כדורגל

רצינו להצטרף ק בשביל הצחוקים "בנים אפשר להצטרף?" שאלתי בתמימות

"מה לכן ולכדורגל?" חן השובניסט הזה קפץ

"בא לנו סתם לשחק בשביל הכיף אפילו שאנחנו לא טובות" עניתי למרו שזה הפוך ניצן הייתה 4 שנים בנבחרת כדורגל ויצאה כי היה נמאס

לה וגם בגלל שהיא חשבה שזה מנע ממנה להיות נשית

"טוב אז ככה הבנות מול הבנים" יוני קבע והתחלנו לשחק אני הייתי מול לידור סאתי אליו התקרבתי כאילו אני רוצה לנשק אותו והוא

מרוב שהיה מופתע לא שם לב שגנבתי לו את הכדור, מסרתי אותו מהר לניצן והיא הבקיעה

"גגגגגגוווווווללל" צרחנו כל הבנות והבנים היו המומים

"זה לא פייר לא משחקים ככה בבנים" לידור אמר

"אה לא נראה לי שמישהו פה מתבכיין" אמרתי לו

"אה כן נראה מה חשבי על זה" אמר והוא התנפל עליי כשגופו מועך את שלי ופניו צמודים לפני לא יכולתי עיניו הי מהפנטות ודרשו נשיקה

ובדיוק כשעצמתי את עיניי והתקרבתי הוא קם מהר

"אני מחזיר באותו המטבע" אמר וצחק עליי

"טוב מודה באשמה" אמרתי והרמתי ידיים

"טוב יש לי דה ז'ה וו" הוא אמר

"חחח כן" צחקתי סיימנו ת המשחק 3-2 לטובת הבנים וזה כי נתנו להם לנצח כי פחדנו שהם לא ידברו איתנו

"בואנה לידור אתה אחלה גבר" יוני אמר ולחץ את ידו

"גם לך לא חסר" השיב לו

כל אחד הלך לחדרו השעה הייתה רק 2 עלינו אני ולידור אליי לחדר וישבנו על המיטה אחד ליד השני

"את יודעת את לא כמו כולן?" אמרת פתאום אחרי כמה דקות של שתיקה

"מה זה כמו כולן?" שאלתי לא מבינה לאן הוא חותר

"את מההתחלה סרבת להפתח אליי מבחינה אניטימית יענו כל מי שראתה אותי ישר רצתה לנשק אותי ואיתך זה לא ככה" אמר

"טוב זה כי הסתכלת בתקופה האחרונה במראה?" אמרתי לו והוא צחק ואני יחד איתו היה לו צחוק סוחף

"חח את רעה" אמר והתקרב לפניי הרגשתי את נשימותיו בפניי גופי נתקף צמרמורת ממגע ידו הרגשתי כמו בגן עדן

לרגע אחד שכחתי מהצרות שלי מהמפתח מהסבתא שלי- מהכל

ואז דניאל התפרץ לחדר: " עדן אני חייב לדבר אית.." הוא לא הספיק לסיים הוא בדיוק קלט את לידור על המיטה שלי

"טוב אני מבין שזה לא זמן טוב" אמר ויצא בלי לתת לי אפשרות לענות

"טוב אז למה באת?" שאלתי את לידור שאנחנו נרגעים וחושבים על מה היה יכול להיות אם דניאל לא היה נכנס

"גיליתי השערה שיכולה לעזור לנו למצוא את התיבה" אמר ואני הקשבתי לו מתעניינת

 

 

 

 

טוב פרק נוסף

באהבה אליכם ה-♥כותבת♥

נכתב על ידי , 31/5/2010 16:01  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,619
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה-&#9829;כותבת&#9829; אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה-&#9829;כותבת&#9829; ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)