סיפורים בהמשכים...

אנשים מסתכלים מסביב, מנסים למצוא את המשמעות שלהם,

לנסות להבין מה משמעות חייהם, מה התפקיד שלהם בעולם.

כשאנחנו צעירים אנחנו מנסים להנות מהחיים כמה שיותר מבלי להסתכל לאחור- 'כאילו אין מחר'.

פעם למשפט הזה היה משמעות בעיניי, היום זה המשפט הכי מטומטם או דפוק ששמעתי.

אם היינו מסתכלים לאחור אולי היינו יכולים למנוע את האסון.

למה ילד בן 17 שעוד לא הספיק כלום בחייו היה צריך למות?!

למה הוא הלך מבלי שהספיק משהו בחייו- להתגייס לצבא, לטייל בעולם, ללמוד באוניברסיטה ולהתחתן.

הוא הלך והשאיר הורים המומים שלא מצליחים לעכל,

חברים מתוסכלים שלא מצליחים להבין כיצד האסון הזה קרה,

איך הכל נגמר מטעות של רגע?

רק לפני שבועיים כולם היו ביחד חוגגים ונהנים,

ועכשיו כולם ביחד מתאבלים כי אחד גמר את החיים.

לפני שאתה עושה משהו אתה צריך לחשוב לא רק עלייך ועל חייך,

אלא במי אתה פוגע במעשים שלך.

אולי לך לא אכפת למות אבל תחשוב על מי שאתה משאיר מאחורייך,

כמה יהיה קשה למשפחה,

איך החברים יחזרו לעמוד על הרגליים

תתחילו לכבד את החיים כי חיים רק פעם אחת,

ולפני שאתה אומר אני חי כאילו אין מחר

תזהר כי אולי באמת לא יהיה מחר...

שבוע טוב שיהיה

ומלא בבשורות טובות