' "אל תקחי לי את זה בבקשה אני חייבת את זה" מורן אמרה לי בדמעות
אבל אני לא הקשבתי אני לא אתן לה ליפול שוב לחברה הכי טובה שלי
לקחתי את השקית הקטנה ושפכתי את כל תכולתה באסלה
"מורן תסתכלי עלי הוא מת והזבל הזה לא יחזיר לך אותו הוא זה שלח לך את רועי" '
10 שנים אחרי:
"הסיפור הזה הוא לא הסיפור שלי הוא הסיפור של חברה טובה שהייתה לי בעבר וקראו לה מורן" אמרתי מרצה צול כל הקהל שצפה בי
חיפשתי את מורן ביניהם מה הרי לא כל יום את מסיימת תואר שני בהצטיינות שאת רק בת 27 היא הבטיחה שתבוא
ולפתע ראיתי אותה נכנסת לקהל ויושבת מולי
"אז ככה הכל התחיל לפני 11 שנה בדיוק כשהיינו בנות 16 בלבד תמימות שחושבות שכל העולם שלנו שאנחנו יודעות מה נכון ומה לא מי בעדנו ומי נגדנו ואת האמת שלא ידענו כלום אנחנו עד היום לא יודעים מישהו בקהל מוכן לקום ולהגיד שהוא יודע הכל שאין משהו שמשהו לא יכול ללמד אותו?!"
כולם שתקו וראיתי את מורן משפילה את ראשה זהו הסיפור שלה בדרך כלל היא לא אוהבת להיות נוכחת בכל האירועים שקשורים ללימודים שלי כי את התואר שלי עשיתי עליה דרך הסיפור שלה למדתי המון והיום אני מטפלת בילדים שהיו במצבה ולצערי במצב גרוע אף יותר
"אני ומורן חברתי יצאנו למסיבה ערב אחד זה היה במועדון חדש שנפתח היא גם הייתה דלוקה קשות על רועי ילד חדש שבא לכיתה ובאותה מסיבה באמת קרה מה שרצתה היא ורועי התנשקו, אותה נשיקה הייתה רק התחלה של סיפור חיים ארוך וסיפור אהבה שעדיף והיה נמנע אבל כמו שאמרתי חשבנו שאנחנו יודעות הכל לא שמנו על אף אחד גם אם מישהו היה מזהיר אותנו מראש לא היינו מתייחסות אליו,
אז ככה מורן ורועי באמת נהפכו לזוג ועברו להם הימים וערב אחד יצאנו למסיבה בבית של אחד הילדים בחבורה שלנו
הגענו לבית וכולם כבר היו שם ליטל נדב רועי קובי מתן לינוי אורטל שני ועוד כל מיני שאני כבר לא זוכרת את שמם כי ניתקתי קשר
היה ערב נחמד המוזיקה זרמה ואיתה האלכוהול בכיף אבל לזה כבר היינו רגילות מה שהתווסף באותו ערב זה הסמים
הם ישבו כולם במעגל מעבירים את הבאנג מיד ליד אנחנו מהתלהבות של רגע ואמירה של מה יקרה מפעם אחת זה לא שאי אפשר לצאת מיזה
אם לא נרצה נפסיק יד
ומה שאני אומרת על זה חה כן בטח אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור הייתי תופסת במורן וגוררת אותה איתי לבית אבל לא אני מודה נכנעתי ללחץ חברתי לא רק שעישנתי ממנו גם נהנתי אבל לא חזרתי על זה שוב למה יום למוחורת לא הצלחתי לקום מהמיטה הרגשתי שנפל עליי בניין
אבל מורן המשיכה רועי היה כל יום בא ומשיג לה
אני חשבתי שגם היא הפסיקה כמוני אבל לא מסתבר שהיא המשיכה
בהתחלה זה היה רק מריחואנה ואקסטזי בקטנה לא גרוע
אבל לאט לאט התחלתי להבחין שמשהו לא בסדר מורן לא נראתה דומה לעצמה היא הדרדרה בלימודים הפסיקנ לבוא לבצפר
היא פשוט הייתה הולכת לבית של רועי ונשארת שם כל היום גם אם הא היה בא לבצפר
היא לא יכלה בלעדיו פעם אחת הי ראתה אותו מדבר אם ידידה טובה שלו שני היא כל כך כעסה שהיא הלכה הבייתה וניסתה להתאבד וכמובן מי שמצאה אותה זאת אני ורועי שלא התאים לו כל האובססיה הזאת נפרד ממנה והיא שלא יכלה לסבול את האובדן נכנסה עמוק יותר ויותר לעולם הסמים
עד שהייתה משתמשת קבועה של ארואין לא הייתי מסוגלת להסתכל עליה היא הייתה רזה וידיה היו מלאים בפצעים מהמזרקים הלא סטריליים
היא נראתה נורא
עד שאני לא יכולתי לראות אותה יותר במצב הזה אין סיכוי מורן לא תיפול אני יעזור לה לעמוד חזרה על הרגליים
מורן אלי לא יודעת את זה עד היום אבל זאת שהתקשרה בעילום שם למשטרה וסיפרה להם על המסיבת סמים הקטנה שהייתה אצלה בבית זאת אני
אולי אז זה נראה לי מגעיל להשטנקר ככה על החברה הכי טובה שלי אבל מורן אני בטוחה שהיום בלב שלם היא תסלח לי או אפילו תודה לי
לאחר אותו סיפור אם המשטרה הוריה של מורן גילו על מעלליה של ביתם ולקחו אותה למוסד גמילה סגור בעיר שם היא קיבלה לא רק טיפול מסור ועזרה היא גם השלימה את לימודיה הטיכוניים
בהתחלה היא לא הסכימה לכל העניין אבללבסוף היא ויתרה ואף ניסתה להשתקם
אני הייתי שם איתה בכל התהליך כל יום הייתי הולכת כל יום הייתי מביאה לה פריט ממני שיזכיר לה את החברות בינינו ויתן לה מוטיביה להמשך הדרך
לאחר החודש הראשון של מורן במוסד קיבלתי טלפון היישר ממנהלת המוסד שידעה כמה חשוב לי שמורן תבריא והודיעה לי שמורן יכולה לראות מבקרים
הגעתי למפגש בלב שלם ומה שמצאתי ילדה שכביכול אמורה להיות החברה שלי מסוממת לא מסמים מתרופות אש נותנים לה כדי שהיא תוכל להבריא כדי שהיא תוכל להתגבר על הכאב היא קצת מילאה את עצמה וחזרה להיות אותה בחורה יפה שהייתה אומנם עמדה לפניה קברת דרך אבל אפשר כבר לראות שהיא מתחילה לתפוס את עצמה בידיים
כשראתה אותי מורן היא חייכה אלי חיוך קטן מלא בעייפות היא שאלה לשלומי ושאלה מה שלום כולם ושהיא מתגעגעת ושהיא רק רוצה לסיים את התהליך כדי לחזור הבייתה
כשעזבתי באותו יום החלטתי שמה שאני רוצה לעשות בחיים זה לעזור לבני נוער להשתקם להיות יתם ברגעים הקשים בתור מנחה ובתור חברה
לא ידעתי איך להתחיל הרי מי יקשיב לילדה בת 17 שעוד לא סיימה בגרויות אפילו
חשבתי וחשבתי ולבסוף מצאתי ניגשתי למנהלת המוסד אם הרעיון בראשי היא התלהבה ואמרה שבחיים לא ראתה התלהבות כמו שלי
וככה מאותו יום התלחתי להיות חונכת
ליוותי אנשים בכל דרכם הקשה מההתמכרות עד לשיקום הייתי אוזן קשבת לבעיותיהם ואף ארגנתי להם כל מיני פעילויות שישמחו את ליבם וישכיחו מחלקם את הבעיות
כעבור חודשיים נוספים ומורן התחזקה השיבה לעצמה את הברק לעיניים ובשר ללחיים
היא השתקמה וסוף סוף שוחררה הבייתה כשחזרה לבית שלא רק היא עברה תהליך קשה גם אהוב ליבה רועי עבר תהליך
ולתקופה מסויימת הם אף חזרו להיות ביחד
יום אחד אני ומורן הלכנו לבית של ידיד היא הייתה אמורה לפגוש שם את רועי ומם לצאת איתו לסרט
אבל מה שקרה שם היה בעצמו סרט
הגענו ושוב עמדנו פנים מול פנים עם הסמים רועי לקח LSD והוא היה באמצע טריפ עצבני בדיוק כשנכנסו לחדר הוא התלהב ממורן אשר באה אליו ומרוב אושר לא ידע מה לעשות הוא פתח את החלון ולפני שהספקנו להגיב הוא קפץ ישר אל המוות היינו כולם בשוק
מורן התעלפה לי בין הידיים
שבוע לאחר מכן שהסתיימה השבעה הגעתי למורן לביתה ושם בשירותים של חדרה מצאתי אותה אם שקית ביד
"אל תקחי לי את זה בבקשה אני חייבת את זה" מורן אמרה לי בדמעות
אבל אני לא הקשבתי אני לא אתן לה ליפול שוב לחברה הכי טובה שלי
לקחתי את השקית הקטנה ושפכתי את כל תכולתה באסלה
"מורן תסתכלי עלי הוא מת והזבל הזה לא יחזיר לך אותו הוא זה שלקח לך את רועי"
היא נכנעה והבינה מה עמדה לעשות והתחילה לבכות ואני רק תמכתי בה
היום מורן לא רק שהיא רחוקה מהסמים והיא נקייה היא נשואה ואמא מדהימה לתאמים קטנים שובבים ומתוקים"
סיימתי את דברי וכולם התחילו למחוא לי כפים ירדתי מהבמה בדמעות
ומורן ניגשה אליי
"רק שתדעי אני תמיד ידעתי שזאת את שהתקשרת ואני כל כך מודה לך שעזזרת לי ואת כל כך מוצלחת בתפקיד הלוואי ולכל המכורים יהיו כמוך לידם שא משנה מה תראה להם את דרך למעלה"
אמרה וחיבקה אותי
וכך הלכנו מחובקות ודומעות ברחוב....
סיפור אם מוסר השכל
מקווה שתאהבו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
