דברים שאבדו לנו בראש.
חלום ליל קיץ בשמיים ירוקים. |
כינוי:
MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
כשדמעות מאיימות להציף את הלחיים מדליקים סיגריה ושותקים.
לפעמים גם כשמדליקים סיגריה ושותקים דמעות מאיימות להציף את הלחיים.
טיפות טיפות של נוזלים מעורבבים בשלי ובשלו מוצאים את דרכם לסדינים שלא יהיו הבעיה שלי מאוחר יותר, שתי סיגריות נדלקות.
אם יהיה לי מזל הוא יטעה ויחשוב שאני ילדה טובה ואז ידלק גם ג'ויינט.
תכף בוקר ופסים דקיקים של אור שמש מציצים מהחלון הסגור ומסגירים את נוכחותי.
עוד שתי דקות וסיגריה ונשיקה קטנה לשלום(שלא יתעורר) וכבר לא אהיה פה.
קצת אחרת ובכל זאת אני מוצאת את עצמי עם שרידים של שטפי דם ועגלי זיעה שלא שייכים לי פוסעת ברחובות הזהובים של העיר העתיקה עם הנעליים ביד, חטאים בחיקי וסיגריה אחת בת ערובה בין שפתיים יבשות.
איזו היא תשוקה הכובשת חסרי אדם?
בחדר יתום על רצפה קרה כמו הלב שלו אני כנועה על ברכיי. הוא מביט מהצד וממלמל משהו ואני משתדלת להתעלם מגלי הקול שמנסים לחדור דרכי. הבטחתי לו להפסיק עם הדמעות והוא לא הבטיח דבר רק נשק לי על המצח(ואז שלח לי יד).
ערפילי הלילה ירדו על הרחוב ואנחנו ממשיכים לטייל הלוך ושוב במכונית שלו. כשניסיתי לשלוח יד לכיוון הרדיו כמעט פגענו במכונית שנסעה במסלול הנגדי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
