דברים שאבדו לנו בראש.

לוחצים חזק מדי

ואני מפוצץ

קצת פה

נמרח קצת שם

והם לא מרפים, מבוקר עד ערב. מערב עד בוקר

אני מעוך ומיובש וטו בשבט כבר עבר

רק טיפה לפני 7 בבוקר ואני כבר רוצה לאבד הכרה

לברוח לגומחות הכי עמוקות במיטה, להתכנס בעצמי בתנוחת עובר

לחזור 16 שנים וחודש ושישה ימים אחורה ולדמיין שלא נולדתי

. . .

אינני מעוניינת לאבד את תבונתי.

אך, אם אאבד את תבונתי הרי שלא יהיה ביכולתי להבחין בכך.

טיפש וטוב לו?

הזהר שמשאלותייך לא יתגשמו.-?- -!-