לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זותי עם הזה


אמא תמיד אמרה שייצא ממני משהו, אבל מצד שני היא גם אמרה שהשחור של הבננה זה דבש, ושאם אני אבלע מסטיק, ייצמח לי עץ של מסטיקים בבטן....

כינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2006

יופלה שטוזים


שלום לכם פרחחים\פרחחות שקסים שכמותכם!
ההרגשתם בחסרוני? או שאולי החלטתם סוף סוף להתחיל להגיב?

anyways, חזרתי מטיול שנתי מעייף למדי, כיפי, ומלא ביתושים ומאבטחים בשם דורון.
קודם כל, קמתי ביום שני ב5 וחצי לפנות בוקר (!!!!!!!!!), התארגנתי, וארזתי מזוודה, ולרגע הרגשתי ממש כמו סנופקין מהמומינים. ישבתי לי בדד בתחנת אוטובוס, ואיזה זקן תמהוני שאל אותי אם ברחתי מהבית. בתכל'ס אם הייתי בורחת מהבית,הייתי עושה את זה בשעה יותר סבירה, ולא הייתי לוקחת איתי רק מזוודה ותיק!
בכל מקרה, אחרי שאיימו עלינו שלושת'רבעי שעה שהאוטובוס ייצא ב7 בבוקר בול, יצאנו ברבע ל9 מאושרות ושמחות לב, עד שהאמ פי שלי שבק חיים, והחליט שנגמרה לו הסוללה אחרי שהטענתי אותו ביום ראשון 4 שעות.
אז בגלל שמוריה הבלונדה היא כזאת מלאך, היא החליטה לעודד את ציפור נפשי, ושמענו ביחד בפלאפון שלה לינקין פארק.
באיזשהו שלב כל החיות באוטובוס נרגעו, וכולן היו מנומנמות (כולל מוריה) והיה קטע בשיר "from the inside" שהסולן התחיל ממש לצרוח, אז פתאום הייתה לי יציאה (כרגיל) ושאלתי את מוריה "מעניין אם הוא צורח ככה גם על אמא שלו".
מוריה האומללה לא ידעה מאיפה השאלה הזאת נחתה עליה, והיא בהתה בי במבט מזועזע/נקרע מצחוק עד שהיא התחילה צחוק היסטרי מטורף. 
ככה היינו 5 דקות במצב כפית הזוי, ואז מוריה אמרה "הוא בכטח צורח עליה למה לא קנית לי יופלה שטוזים??!!!
והמשכנו להיקרע מצחוק..

אחר כך הגענו להר מפגר בשם הר ארבל שהיו בו מלא צוקים מלחיצים והיינו צריכות לרדת מהם, וזה היה מפחיד לאללה, ואני הייתי בפאניקה שאני אראה לטאות (יש לי פוביה מטורפת מלטאות), עד שסוף סוף סיימנו את העונש הזה, הגענו למין שלולית כזאת שיש אנשים שיכנו אותה הכנרת, והיה ממש כיף, ויצאה לי גם תמונה ממש יפה שם, שגורמת לי להראות כמעט נורמלית (אני הבנאדם הכי לא פוטוגני בעולם). אז אני מניחה שאני אעלה אותה לבלוג..

בלילה היינו בחוף צמח, ושם עשיתי לבד מנגל לראשונה בחיי, ויצא ממש טעים, ואז הלכתי עם אחת החברות הכי טובות שלי סמדר להסתחנש עד עלות הבוקר (סתם, לא עד עלות הבוקר, עד 2 לפנות בוקר). אח"כ התארגנו לשינה מתחת לסככה עלובה וראיתי כוכב נופל, ומרוב ההלם שכחתי לבקש משאלה (דאמם!).

כשקמנו בבוקר, היה לי כאב בטן נוראי כי היה קפוא בלילה וגם ירד טל, אז איזה חצי שכבה סבלה מכאב בטן, וכמעט רצינו חזור הביתה, אבל בסוף נשארנו עד לסוף הטיול.

בתכל'ס אפשר לסכם שהיה טיול ממש כיף, אבל אני רק מקווה שפעם הבאה הבצפר העלוב שלנו יממן לנו אכסנייה, כדי שלא נמות מקור!

פינה חדשה: פינת הסחמות של השבוע!
-בטיול ביום הראשון, באמצע הר ארבל, הודיה (ידידה טובה) חשבה שנכנס לה זבוב לאוזן, והייתה בלחץ היסטרי.

-באמצע הלילה, עד שסוף סוף הצלחתי להירדם שמעתי "מיאו" מלחיץ של חתולה, וקלטתי חתולה קופצת באוויר, כמעט אל הראש של סמדר, הערתי בפאניקה את סמדר, וכל המשך הלילה היא הייתה בלחץ שתבוא עוד חתולה, אז היא שמה בקבוק מים ליד המזרן שלה, כי "חתולות מפחדות ממים".

-בסחנוש שלי ושל סמדר, היא אמרה לי שאמא שלה קראה לאחיה הגדול של סמדר "פוץ".

-2 ידידות טובות שלי נשארו כל הלילה ערות כדי לראות את הזריחה, וכשהתחילה הזריחה הן הלכו לישון (על זה נאמר: סחמות!!!!)

*התפקיד שלכם זה לבחור מי היא הסחמה הגדולה ביותר, הראשון שיבחר יקבל יופלה שטוזים מתנה*



 יום טוב!
נכתב על ידי , 29/4/2006 15:43   בקטגוריות בית ספר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




2,566
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לליידי קוקו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ליידי קוקו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)