שלום. זה משהו רציונלי. הרבה אנשים רוצים שלום, הרבה אנשים חולמים שלום ושלום, זה אולי הדבר שלא יהיה פה עוד הרבה הרבה זמן. מופתעים? אל תהיו, אני כבר הפסקתי להיות מופתע. ובגדול, אפילו מה לרשום פה אין לי. אני יכול לשפוך את הלב ולהתבכיין, על הכל, וכן, יש הרבה על מה, אני לא סתם אומר על הכל, אבל התבייכנות אינה דבר חשוב לדעתי. אני יכול לשמוח, לספר עד כמה שמח לי והכל, וזה יהיה שקר אחד גדול (או הרבה שקרים קטנים). אני יכול להגיד ולספר על כמה החמצתי בחיים, כמה עשיתי הכל לא מחושב, וסתם זרמתי ולהגיד - "למה לעזאזל עשיתי כך?!"... ואני יכול להיות סתם אני ולהגיד תשארו אופטימיים ואל תתלוננו, את האמת כבר שכחתי מזמן.
לפני 5 חודשים חזרתי לצבא. עד שאספתי את עצמי והכנתי את עצמי לתפקיד קרבי (מה שלא היה קשה כל כך, אם להתחשב בעבר הלא כל כך רחוק שלי ועל רצוני המטורף להיות בשייטת - גיל 17 היפייפה), נפלתי לתפקיד פחות קרבי לדעתי - מויינתי להנדסה קרבית. ואם זה לא מספיק, אפילו לגדודים לא הגעתי. אני משרת במערך האב"כ, הלוא היא יחידה 76. שמעתם עליה? סביר להניח שלא וזה גם למה אני לא מופתע. אחרי טירונות נחמדה וקלילה (והיא באמת הייתה כזו), אני ברגילה, וזה בערך הדבר היחיד שחיכיתי לו מאז שהתגייסתי מחדש. אז בסך הכל טוב לי (וזה לא שקר - התנאים טובים, החבר'ה סבבה, יש חסרונות אבל אפשר לחיות איתם. אחוות לוחמים לא תהיה פה).
פתחתי את הפוסט הזה, שהגיע מאוד מאוחר לדעתי, במושג שלום. שלום היה הכל בשבילי, שאפתי אליו, ניסיתי להגיע אליו, רציתי אותו יותר מכל - אבל מסתבר שלא מספיק. כמו שהבנתם מההתחלה, אני לא מאמין יותר בשלום. לדעתי גם אין עם מי לדבר כבר. המורשת היא מלחמה אחת גדולה, ההווה עדיין חווה מלחמה כמעט היקפית... והעתיד? העתיד טומן בחובו מלחמה יותר גדולה. עזבו אויבים, עזבו רובים, עזבו סכינים - המלחמה הבאה תכלול את כל זה מן הסתם, אבל המלחמה שתגיע תהיה גם המלחמה בינך לבין עצמך וכמו במלחמה אי אפשר לנצח, אפשר רק להחליט איך יותר טוב בסוף. ולמה לעזאזל אני רוצה לתקוע לפלסטיני שמשגר קסאמים כדור בין העיניים?
נהייתי בנאדם שונה. אני עדיין חי בבועה ולעולם לא אצא ממנה, אבל היא נהייתה דקה באופן מפחיד. ולצערי אני לא באמת פוחד.
אני יודע שהפוסט מעורפל, מה לעשות שזה פוסט אחרי כמה חודשים של מחסום כתיבה מטורף (אפילו סיפור אני לא מצליח לכתוב כמו שצריך כבר).
הגיע הזמן למדור האהבה, מדור הלב (זה נשמע ספרותי יותר), אבל על מי אני עובד? אין דבר כזה כבר.....
שיהיה לכולם סופ"ש מרגיע ומעולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
