Tribute

ערב טוב. ולתופעה מצחיקה - הנהג הישראלי. אני כבר לא מדבר על גז גז גז גז... ברקס. רמזור מתחלף לאדום... יש צהוב? גז גז גז! לא לא לא. לא על זה אני מדבר. אני מדבר על קופסת קרטון באמצע הכביש. ככה סתם, קופסת קרטון, ולא סתם קופסת קרטון, קופסת קרטון די גדולה. הנהג יראה את קופסת הקרטון, יעקוף אותה, נהג אחריו, גם יעקוף אותה, גם אם זה אומר להוריד את המהירות כמעט לאפס, העיקר לא להתנגש בה. מה הבעייה לעצור לידה, לרגע, להוציא רגל, לבעוט בה למדרכה, ולהמשיך לסוע. הרי הקופסה מפריעה לכולם, למה לא לעזור קצת? אבל אף אחד לא יעזור, זה ימשיך וישכב שם עד להודעה חדשה.

יצאתי במחאה, נגד להתלונן, נכון, החיים לא משהו, נכון, הרבה דברים שקועים בחרא, אבל עדיין, להתלונן זה חרא. העיקר הגישה, אמרה לי היום מישהי. והיא צודקת, הכל נראה חרא, אם אתה מסתכל במבט שזה חרא. אבל החיים יפים, ואין סיבה לבזבז אותם, והשמש מאירה בבוקר, ויש ירח בערב, וזה מה שבאמת חשוב, שאנחנו חיים ואנחנו מחייכים. תחשבו על זה...