אני שוכבת על הגב ומתמתחת על המיטה,
הרגליים שלי באוויר והידיים נמתחות עד שמגיעות לסנטר שלך
׳אוף, שוב את מתחילה?׳
אתה עושה פרצוף רציני ומתרגז עליי באמת,
מסיט בהפגנתיות את הפרצוף מהאצבעות שלי שמציקות לך מתחת לאף
׳אז מה, לא תספר לי?׳
אני שואלת בטון לא-מאמין-שזו-אפילו-אפשרות, בזמן שאני בוחנת אותך שוב,
מנסה עדיין ללמוד את החוקים של המשחק הזה שאנחנו משחקים
׳היא היתה יפה, נכון?׳
אני מרגישה את השרירים שלך בבטן מתכווצים קצת ליד החזה שלי,
אבל שום דבר אמיתי לא קורה אצלך.
אני מוציאה את התותחים הכבדים, בדמות הקול התינוקי שלי, ששמור רק לרגעים כאלה.
׳אז.. כמה יפה היא היתה, מ1 ועד אליי?׳
עוצמת עיניים ומחייכת מאוזן לאוזן, מבסוטה עד לשמיים על השנינות התהומית שלי
שאתה בטח לא מעריך מרוב עצבים
׳12׳
אתה עונה בלי קול כמעט, מתגרה בי בשביל הספורט, אבל בעצם מת שזה יגמר כבר.
אני שואפת אוויר עמוק לריאות ונאנחת בשקט. הקלה.
תמיד רציתי בשבילך מישהי יפה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
rain queen