בט"ו באב השנה (לפני כמה ימים) הורי החתמו מסמכי גרושים.

אז יוצא שאני יחסית אדישה לזה, אפילו בעד כל העניין

הם כלכך מאמללים אחד את השני ביחד, גדלו להיות אנשים שונים ממי שהם התחתנו איתם

כל אחד מושך למקום אחר, הם כאילו מדברים בשפה אחרת ותמיד מרגישים שהם עושים את ההקרבה הגדולה יותר.

אז אני שמחה בישבילהם. אמא מבינה שזה טוב, אני מקווה שאבא יתגבר על העלבון ויבין שזה טוב בשבילו גם

ואחרי שנים של כלום, לעזוב את הבית היה הצעד שלך, שהוא בסדר גמור, אז שלא ירגיש נבגד.

אמא בחרה בט"ו באב כדי לסיים את זה באהבה, אחרי זה הם הלכו לים עם גאיה. הלוואי וזה ימלא אותם באהבה.

- - -

לא רוצה לאכול חיות.

עושה לי רע שהם בוכות שם בשבילי

שזה כלכך מיותר מבחינתי, אני אשרוד בלי המבורגר ובולנוז.

ובכלל, כל החיים (חוץ מתקופות מסוימות) העדפתי להדחיק

בלי שם- בלי הסבר- בלי צורה

ולאכול גוויות זה לא בסדר העדיפויות שלי.

- - -

אני כמעט שבוע בבית

סטופקוקוס אכזרי

שלקח לאנטיביוטיקה מלא זמן להכניע

ושאתמול הרגשתי סוף סוף טוב, בערב התחלתי להקיא.

אבל לארוחת בוקר היום אכלתי סלט פירות

אז דברים חייבים להשתפר.