אמן מיוסר.

מי קמה בבוקר, ואומרת לעצמה, אני רוצה להיות איתך, אמן מיוסר.
אתה, נפש פגועה, פצועה, מסובכת ומתוסבכת, לך אני רוצה לעשות טוב,
שהרי במצבך לא אוכל לצפות שתעשה טוב לי, אך אצפה לכך למרות זאת.
מי קמה בבוקר ואומרת לעצמה: היום אני רוצה לתקן בן אדם.
היום אני אקח את המתקשה, הפצוע והפגוע, ואעזור לו, אשקם אותו.
זה הרי בטח כל כך לא משתלם לך! אין לו דבר לתת בתמורה!
הוא כל כך שקוע בקשיים ובתסביכים שלו, שאין לו דבר לתת לך בתמורה,
חוץ מתודתו הנצחית.
וגם זה לא.
לעיתים רחוקות מאוד בכל אופן.
כי לעיתים הוא כל כך שקוע בבעיות שלו, שהוא לא ישים לב לעזרה,
או לא יעריך אותה,
או יעריך אותה מאוד, אך לא יוכל להביע את הערכתו.
מי קמה בבוקר,
ואומרת לעצמה,
אני רוצה להיות איתך,
אמן מיוסר.
 

קודם, אהוב את עצמך.

(וזה כשיש לי מצב רוח טוב!!)