אני בלחץ מטורף, אין לי שנייה לנשום, שלא לדבר על זמן לישון או לעשות משהו בכלל כמו בנאדם נורמלי.
ומשום מה אני מרגישה שאני מבזבזת את הזמן ולא עושה כלום... יש לי כ"כ הרבה דברים לעשות שלחוצים לי ואני לא מוצאת זמן לעשות אותם. הרגשה מתסכלת.
דברים שאני צריכה לעשות:
- ללכת לרופא ולשלוח טפסים של ברונפמן!!!!!!!!!!!
- לסדר את החדר שיהיה סופסוף נורמלי
- להמשיך שיעורי נהיגה...
- לסים עבודות בתאטרון וכד'.
- ללמוד למבחן בביולוגיה
- ללמוד למבחן בהיסטוריה
- למצוא פתרון לבגרות בספורט
- להשיג רהיטים לבגרות בתאטרון (דחוףדחוףדחוף!)
- לסרוג P:
וכל זה בשבוע וחצי >< מוות ארוך ומייסר.
אבל יהיה טוב בסוף אני מאמינה (:
אני מרגישה אבל שבמקום לנצל את הזמן לדברים שאני צריכה, אני בולסת כל היום :S לאידעת למה. יוצא לי לדלג על ארוחות בימים האחרונים בתדירות כ"כ גבוהה שהבטן שלי כבר ויתרה על הניסיונות להודיע לי על זה. אני לא אוכלת שומדבר כמעט כל היום, ואז תאום בלילה באמצע שאני ישנה אני מתעוררת מרעב, אבל אז אין לי כוח ללכת לאכול משהו... לא בריא בכלל.
אני חושבת שאלך לסדר תיק למחר, לסרוג קצת,ואולי כבר להתחיל ללמוד קצת למבחן בביולוגיה...
יהיה טוב נשמות (: רק תביאו חיוך קטנטן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
