חמישי:
אז דיברתי עם חברה שלי .. היא לא תגיד כלום לאמא שלי בקשר להפרעת האכילה ..
ובכללי גם אני נורא מצטערת שסיפרתי לה .. גם אם הייתי שיכורה ולא ידעתי מה אני אומרת ..
ניסיתי לדבר איתה על זה והיא כל כך לא מבינה בזה .. שעד שפתחתי תלב היא לא הבינה מה אני רוצה.. ולא הצליחה לתמוך בי ..
ככה שמיותר .. אבל אני מבינה אותה כי זה קשה גם לה..
בכל מיקרה אני החלטתי שאני ממשיכה עם זה .. אחרי שבועות ממש לא קלים .. ניסיתי לצאת מאנה .. או לפחות לא לחשוב ולא להיות אובססיבית כל כך ..
אבל .. הבנתי שזה עושה לי טוב למרות הכל .. וגם בכללי אין מצב שאני יוצאת מזה .. זה כל כך קשה נפשית ..
אני חושבת שיותר קל לי להיות בזה מאשר לצאת מזה ..
רק בגלל שאני כבר מעל 18 .. וההחלטה בידיים שלי .. זה כל כך קשה לצאת .. אפחד לא באמת יכול להוציא אותי מזה בכוח .. וזה הופך את הכל להרבה יותר קשה .. אז עד שאני יהיה מוכנה אני ימשיך בדרך הזאת ..
רציתי להגיד תודה לכן בנות .. שתמכתן על כך .. תודה ! התגובות שלכן כל כך עוזרות לי ..
אני באמת מבינה שאתן היחידות שמסוגלות להבין אותי .. רק אתן ..
ודי מספיק ! מעכשיו אני חוזרת לשיגרה !
אה ודרך אגב.. ירדתי סוף סוף ל37 עגול .. ככה שעוד 100 גרם ואני כבר מחליפה קידומת D: ליעד שלי !!
ואממ .. יצא לי להגיד את זה לכמה בנות פה ..
אם יש לכן את היכולת לצאת מזה ואתן מרגישות שזה שולט עליכן .. תעשו הכל כדי לצאת עכשיו ! ולא שתזכרו בגיל 18 שזה כבר יהיה תלוי בכן וזה יהיה פי מאה יותר קשה לצאת .. אז תחשבו על זה ..
ומי שמחליטה להשאר בזה .. אני פה לתמוך כרגיל 3333333> אוהבת